מי שלא שרוט-לא נורמלי

נמאס לי שאנשים חוקרים אותי.

נמאס לי שאנשים אומרים לי מה לעשות,ואיך לעשות.אם אני ישאל אותכם תעזרו לי,תודה.

נמאס לי שמדביקים לי סטריאוטיפים:מרוקאית=פרחה.ממש לא.ואני גם צרפתייה,אז שתקו.

ונמאס לי,יותה מהכל,שחושבים שמכירים אותי.אתם לא יודעים עלי כלום.אתם חושבים שאתם יודעים משהו,אבל אתם רואים רק מה שאני רוצה שתראו.מה שבפנים בחיים לא תזכו אפילו להציץ בזה.

כל אחד חושב שהוא אני,מנסה לנתח את ההתנהגויות שלי והופך לפסיכולוג בשקל שמנסה לגרום לי להרגיש טוב יותר.

רוצים לדעתי משהו-אפילו זה שבאמת עוזר,מחזיק עם העזרה שלו ל-5 דקות בערך,עד שאני שוב נזכרת שאני לא כמו כולם.

מבחוץ כן.מבפנים?אני כל כך שונה.

ולא שזה מפריע לי או משהו,אני שמחה להיות שונה.זה כיף,כמו סוד שאף אחד לא יודע עליו חוץ ממך,ואתה מרגיש מה-זה חשוב.

אבל כשאני מנסה להסביר את עצמי לפעמים,אני פשוט לא מצליחה.איך אפשר להסביר משהו שונה שאף אחד לא מבין בו?זה נורא קשה.

כמו לנסות לדובב את הלב.אי אפשר.מה גם שיש לי בקושי 80 בספרות,אפילו שאני קוראת בשביל כל הילדים בעולם.3 ספרים ענקיים בשבוע,כל ספר 700 עמודים,משהו בסגנון.ובכל זאת קשה להסביר במילים מה שהולך.

לפעמים אני חושבת שאף אחד אף פעם לא יבין אותי...