היום בכיתה ישבנו בהפסקה על השולחנות ודיברנו על נישואים.אני ועוד כמה חברות.מסתבר שכולן ממש רוצות את זה,ללכת ולהתחתן ולהקים משפחה ישר לפני גיל 30 ולחיות באושר ועושר כמו כל בן אדם רגיל.
ודווקא לי?מכל הדיבורים האלה על שגרה נהיה לי משעמם.זה לא העתיד שהייתי רוצה לעצמי.יש עוד מלא דברים שאני רוצה לעשות!
הייתי רוצה לטוס לכל מיני מקומות רחוקים,לקנות מכונית סמארט(שלא אכפת לי שאין בה מקום להרבה אנשים!מי אמר שאני רוצה הרבה אנשים בחיים שלי?),לצייר הרבה,לחיות בדירה קטנה,לעשות מה שאני רוצה מתי שאני רוצה בלי להיות תלויה באחרים,לא לעשות את אותו דבר כל יום,אלא תמיד תמיד לגוון והכי חשוב?הייתי רוצה להיות מאושרת בדרך שלי?אולי ילד אחד,אולי לא,אולי סתם רווקה חופשיה או להינשא למישהו בלי להביא ילדים בכלל!
מפחיד אותי לחשוב שכשאני יהיה גדולה יותר אני יכניס את עצמי לקופסה מרובעת ומונוטונית ואחיה את החיים כפי שכולם חיים אותם.זה גורם לי לרצות להתבגר פחות ופחות,עד שאני לא רוצה את זה כלל.בעצם,אף פעם לא רציתי,הרי מי לא רוצה להישאר צעיר לנצח?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
