ולא,אני לא הולכת להודות לך על רגעים יפים או כאלה דברים.
תודה לך,שהתעלמת ממני,שאני לא מעניינת אותך,תודה שלא רצית בי.
תודה.
נכון שזה נשמע מטומטם שאני מודה למישהו על זה שהוא גרם לי להרגיש חרא,אבל אחרי כל החרא,אני מבינה כמה טוב יצא לי מזה.
דבר ראשון,אני הבנתי שהוא חרא של בנאדם,ושאם הייתי יוצאת איתו היה לי רק יותר חרא ממנו.אז אני שמחה ששום דבר לא קרה,כי אז
הכל היה נהפך גרוע יותר,ובכך נמנעתי משברון לב סופי.
דבר שני,בזכותך למדתי לא לנפח דברים.אז דיברת איתי והתחלת איתי,אווקי,נחמד.אני לא צריכה לספר לכל החברות שלי ולבקש עצות.בזכותך,
אני פשוט שותקת.אני מקטינה דברים לא חשובים ולא "עושה הר מעכבר",זה מועיל להתסכלות שלי על דברים.
ואחרון,תודה.בזכותך למדתי,שרק על עצמי אפשר לסמוך,ושבנים כמוך?הם לא שווים לסוליה של הנעל שלי.אתה רדוד ונגרר,עושה משהו רק כי אחרים
עושים אותו,ובכלל לא נהנה מזה.לי מגיע מישהו שלא אכפת לו מה אחרים אומרים,שהוא מיוחד,שהוא לא רדוד ושטחי כמוך,שיעריך את מי שאני באמת
מבפנים וינסה לדבר איתי ולא רק לחפש מה החברים שלו יגידו עליי.
אז תודה רבה לך,בזכותך אני מבינה כמה הרווחתי מזה שלא יצא בינינו כלום.
אולי אתה בכל זאת מועיל,למרות הכל,למרות שאתה לא מודע לזה.
מאחלת לך שהבחורה הבאה שתפגוש אותך תיקח את הרגליים שלה ותברח מהר יותר ממני.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
