אני שונאת את העובדה שאני לא יכולה לעשות עם זה כלום. אני שונאת את העובדה שאתה לא רוצה להיות איתי למרות שאתה אוהב אותי.
אני שונאת את העובדה שאני עדיין אוהבת אותך למרות שאתה לא רוצה להיות איתי ולמרות שפגעת בי כשהלכת ממני פתאום.
אני שונאת את העובדה שאנחנו רבים ולא מדברים.
אני שונאת את העובדה שאנחנו לא מדברים.
אני שונאת את העובדה שכואב לי בלעדייך.
אני שונאת את העובדה שאתה גורם לי להמשיך הלאה בניגוד לרצוני.
אני שונאת את העובדה שאתה לא מתחשב ברגשות שלי.
אני שונאת את העובדה שקמת והלכת.
אני שונאת את העובדה שזרקת את הקשר שלנו לפח ולא ניסית לתקן.
אני שונאת את העובדה שוויתרת עליי.
אני שונאת את העובדה שגרמת לי להרגיש רע עם עצמי.
אני שונאת את העובדה שלפני שבועיים גרמת לי כל כך אושר וביטחון ועכשיו מה שנשאר זה רק תסכול.
אני שונאת את העובדה שאני צריכה להמשיך הלאה עם לב שבור.
אני שונאת את זה שרק אחרי חצי שנה הגעת למסקנה שהקשר עושה לך רע.
אני שונאת את העובדה שהגענו למצב הזה.
כשסוף סוף מצאתי מישהו שיודע מי אני ב100 אחוז, מישהו שהכנסתי אותו אליי,ללב שלי, למשפחה שלי, לבית שלי..מישהו שהייתי מוכנה להקריב בשבילו הכל.
אני שונאת את העובדה שעזבת בלי הסברים וגרמת לי להרגיש חסרת ערך.
אני שונאת את העובדה שנפרדת ממני וציפית ממני פשוט לקבל את זה.
אני שונאת את העובדה שגילית כלפיי חוסר רגישות מוחלט וגם כשאמרת לי שאתה מתגעגע ושאתה רוצה לבוא אליי רק לחמש דקות אחרי כמה דקות התהפכת עליי וחשבת שאני נוקמת בך.
כל כך חיכיתי לקבל ממך משפטים שמראים שאתה נלחם עליי.
הייתי נואשת להתפס בך, וכשהבנתי שאתה כבר חסר כיוון ולא מעוניין בי הבנתי שאני מוכרחה לקחת ממך צעד אחורה. השארת אותי כועסת.
אני שונאת את העובדה שגרמת לי לאבד כל תקווה לגביי הקשר שלנו.
אני שונאת את העובדה שבמשך השבועיים האלה ניסיתי כל כך לשכנע אותך שאתה עושה טעות, והדבר הכי כואב שאתה המשכת בשלך.
אני שונאת את העובדה שאתה מכיר אותי יותר מכל אחד ודווקא אתה פגעת בי מכולם.
לא הייתי מוכנה לזה, וזה פשוט קרה.
אני לא יודעת מה עובר לך בראש ובלב עכשיו, חשוב לי שתדע את כל מה שאני מרגישה.