סורי על העיכוב והכל..אבל בימים הקרובים לא יעלה פרק חדש,יש לי עומס רציני ב-ה-כ-ל-! וגם כי אני סוג של תקועה בכתיבה,תנסו להבין :)
טוב אז הנה פרק 9,תהנו ♥
מהפרק הקודם :
בכיתי,בעודי מתקרב בעדינות על שפתיה,נושק...ועובר לצווארה,לוחש " אל תלכי לי אהובתי...אני פה איתך,אני מצטער,אבל זו הברירה היחידה שיש לי..." נשכתי אותה,באופן מוזר ולא רגיל,לא נמשכתי לטעם הדם שלה . ג'סי לא עמדה בפיתויי,לא שלטה על עצמה ובאה להתנפל על ג'יימי,מייק החזיק אותה בזמן. "לא ג'סי ! " אמר מחזיק בעוצמה בזרועותיה , "את לא עושה את זה ! " היא השפילה את מבטה,חזרה לעצמה .
נשכתי אותה,חזק,מוביל ארס אל תוך גופה,ארס שירפא אותה ובו זמנית יהרוס את חייה,את השגרה שלה מאותו רגע ידעתי,היא תיהפך לערפד . צרחה מעונה נשמעה באוויר.
פרק 9
"השינויי"
צרחה מעונה נשמעה באוויר .
"מאטטטטטטטטט" היא
צרחה,היא פרפרה בעודה בחיים.
משכתי בשיערי,מה עשיתי לה ?
"ג'יימי,אני
מצטער..אהובתי...הכל יהיה בסדר...הכל יהיה בסדר" נושק לשפתיה,מרגיע.
היא סבלה ראיתי זאת .
***********
התעוררתי,ראיתי בבירור הכל . הרחתי
את הדם,הרגשתי צריבה נוראית הדם שלי בער,רציתי למות,להפסיק לסבול.צרחתי .
"מאטטטטטטטטט" לא היה לי
דבר אחר לצרוח .
כאב לי,שרף לי,הרגשתי כאילו אני מתה
מבפנים,כאילו גופי התרסק .
**********
מייק וג'סי צפו בנו,נדהמים,תהליך
השינוי החל .
עיניה היפות של ג'יימי שלי נהפכו
אדומות,צמאות לדם .
עורה החוויר,היא צרחה,הבנתי את הסבל
שלה-כאב לי יותר ממנה,רק המראה המזעזע של תהליך השינוי,הרג אותי .
"אני פה...אני מצטער זאת הייתה
הברירה האחרונה שלי..אהובתי אני מצטער " לחשתי לה,לוחץ את ידה,דמעותיי זלגו
על פניה .היא המשיכה לצרוח .
"תציל אותי..." היא זעקה
לי,מתחננת..דמעות על פניה .
לא ידעתי מה לעשות,המחשבה שאני גורם
לה סבל,מענה אותה ... רציתי לקבור את עצמי .
דממה .
עיניה נעצמו,אחיזתה בידי נחלשה
"אהובתי ? " לחשתי,מבולבל
.
היא פקחה את עיניה,אדומות צמאות
לדם,היא נעמדה על שתי רגליה,כאילו דבר לא קרה לה .
"ג'יימי ?
"היא הביטה בי, מחייכת, חושפת
ניבים.
התקרבתי,בא ללטף את פניה,מהסס .
*********
הכאב פסק,הרגשתי משונה
"מה קורה לי ? "
חשבתי,מפוחדת ממה שקורה .
לפתע,הרגשה מוזרה נחה עליי,אווירה
משונה,הרגשתי שינויי חל בי,תאווה לדם .
פקחתי את עיני .
"מה קרה לי ? " אמרתי
מבוהלת,חוששת מהתשובה.
"אני מצטער...הייתי חייב
אהובתי,זה או שתיהפכי לערפד,או שתמותי...אני לא יכולתי לאבד אותך ..אני מצטער...עכשיו
לפחות הראייה שלך תהיה תמידית,גם ללא המשקפיים ..
"הוא אמר עם ראש מושפל, יודע
שטעה אך מנסה לנחם במילותיו.
"ערפד..?" אמרתי מהססת,לא
עניינה אותי הראייה.
בעיניו היו דמעות,הוא בא ללטף את
פני,אך התרחקתי ..
" אני הפכתי למפלצת טורפת אדם
?" אמרתי,דמעות עמדו לרדת מעיני .
הוא הביט בי פגוע ואמר,
" אני מצטער,שוב . זאת הייתה
הברירה היחידה...מה העדפת למות ? " אמר הפעם בטון חזק יותר,מכוון,מבהיר.
"אא..אני..מצטער...ת לא
התכוונתי לזה ככה.." אמרתי,מגמגמת..הבנתי שפגעתי בו,אך הייתי המומה .
ראיתי מאחורי מאט שני אנשים לא
מוכרים,הנחתי שהם חברים שלו .
"אני מצטער אהובה שלי.."
הוא אמר לי מצוער,מחבק אותי .
בכיתי,התפרקתי,הרגשתי את השינוי
בי,ידעתי שאין לו חזרה .
ניגבתי את דמעותיי,משחררת את אחיזת
מאט
" ואתם ? " אמרתי,משדלת
חיוך אל עבר האנשים שלא הכרתי .
"אני ג'סי וזה מייק..אנחנו
חברים של מאט " היא אמרה בביישנות,הנחתי שהיא ערפד,זה היה מובן מאליו.
מייק התקרב אליי אומר בטון בטוח,ישיר
" אני מניח שאת מבוהלת,אך
התהליך היה בלתי נמנע,היית בין חיים למוות . אני מקווה שאת מבינה,היינו אובדי עצות
. " מאט הביט לתוך עייני,מתנצל .
"אני לא יודעת מה
להגיד..." לחשתי בקול לא נשמע,לא היו מילים בפי .
מאט החזיק בידי,מוביל אותי מחוץ
למערה,נכנס אל היער.
"לאן אנחנו הולכים ? "
שאלתי בקול עדין,חושש.
"לצוד " הוא אמר
בישירות,הופתעתי מטון קולו .
"מאט עצור.." אמרתי,כועסת
. הוא הביט בי,במבט מדוכא.
" תקשיב,אני מבינה...פשוט קצת
קשה לי לקבל את הכל..." השפלתי את מבטי,הוא לא אמר דבר,רק חיבק אותי חזק ונשק
אל מצחי לוחש..." אהובתי..."
אחיזתו השתחררה ולפני שהבנתי מה
קורה,הוא התמוטט באמצע היער .
"מאט ????? " צנחתי על
ברכיי על ידו,מנסה להבין מה קרה,מבולבלת .
"הצילו !!!! " קראתי
לעזרה,בתקווה שמישהו יישמע .
ניסיתי להנשים אותו,הבחנתי בדם באזור
הבטן,הרבה דם.
"מה זה ??? מה קרה לך ???"
דיברתי לעצמי,תוהה .
הורדתי את החולצה שלו בעדינות,טופחת
בעדינות על דמו,בוכה .
לא ידעתי מה לעשות,הייתי חסרת
אונים...
"מאט...אהובי...בבקשה תתעורר
" החזקתי את ראשו בידי,מנשימה אותו .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מאי סיפורים בהמשכים :)
