אני יודעת שאני מעלה באיחור ( אם נשארו בכלל קוראים ... ) אבל היה לי לחץ אטומי בבצפר,ועדיין יש.... אבל לא נורא אני גם קצת תקועה בכתיבה,אז פרק קצר ,תהנו ♥
מהפרק הקודם :
" תקשיב,אני מבינה...פשוט קצת קשה לי לקבל את הכל..." השפלתי את מבטי,הוא לא אמר דבר,רק חיבק אותי חזק ונשק אל מצחי לוחש..." אהובתי..." אחיזתו השתחררה ולפני שהבנתי מה קורה,הוא התמוטט באמצע היער . "מאט ????? " צנחתי על ברכיי על ידו,מנסה להבין מה קרה,מבולבלת . "הצילו !!!! " קראתי לעזרה,בתקווה שמישהו יישמע . ניסיתי להנשים אותו,הבחנתי בדם באזור הבטן,הרבה דם. "מה זה ??? מה קרה לך ???" דיברתי לעצמי,תוהה . הורדתי את החולצה שלו בעדינות,טופחת בעדינות על דמו,בוכה .לא ידעתי מה לעשות,הייתי חסרת אונים... "מאט...אהובי...בבקשה תתעורר " החזקתי את ראשו בידי,מנשימה אותו .פתאום הדם נשאב מעצמו,הפצע העמוק החלים.
פרק 10
"משקיפים"
"
מה זה ? מה הולך פה ? " זה היה מוזר מידי,לא הבנתי מה קרה .
"זה בסדר עכשיו,הוא
בסדר..." אמר קול לא מוכר .
הבחנתי בג'סי ומייק מאחורי,נראים
חלשים .
"מה הולך פה ? " הייתי
מבולבלת,המצב היה מוזר מידי .
מאט פקח את עיניי לאט,מתקשה .
הרגשתי חלשה לפתע,כאילו אבדו לי כל
הכוחות .
" זה בסדר,העברנו לו אנרגיה
בכדי להציל אותו.." מייק אמר,ישיר.
הכל עבר מהר כל כך,בקושי זכרתי
משהו מהצייד וטוב שכך,העדפתי לשכוח .מאט שכב לידי,שתינו תחת שמיים,ישנים תחת
עצים,על עלים-מחובקים .ההרגשה הייתה עילאית .
נשקתי קלות על שפתיו,קמה בעדינות.
זהרנו באור השמש,זה היה מרהיב.
חייכתי חיוך מטופש,נדהם .
מאט השמיע קול צחוק
" את תתרגלי לזה כבר " אמר
בקול ישנוני,חייכתי אליו,אומרת בקול שקט...
"בוקר טוב מר ישנוני..." אמרתי
ברוך,מתכופפת לנשקו .
הוא נעמד במהירות,עוטף אותי בידיו
ולוחש...
"היום מצפה לנו יום מיוחד ...
" אמר בקול נרגש,הבטתי עליו במבט שואל,הוא חייך ונשק לי .
הוא לבש את חולצתו במהירות,מנער את
שיערו מהעלים שנותרו בו וכך גם אני,צעדנו שלובי ידיים-אני מובלת על ידו .
הרגשתי מבטים חודרים,כאילו מישהו
עוקב אחריי,לא הפסקתי להביט לאחור-אך לא ראיתי איש .
כיווצתי את עיני,מנסה לחפש,למצוא,אך
ללא תשובה .
"הכל בסדר אהובתי ?? " אמר
מאט בדאגה,ממשיך לפסוע ומושך אותי בידי .
"אהה..אה...כן,כן...רק שמעתי
משהו זה הכל " אמרתי במהירות,והשבתי בחיוך .
עוד משהו מוזר מתרחש בנוסף להכל ....
**************
"אני עוד אתפוס אותך
מאט...ידעתי שמשהו מוזר קורה מהרגע שהגעת...אף אחד לא יגנוב לי את ג'יימי "
אמרתי בקול זדוני,התכוונתי לזה .
הנחתי את בקבוק הטקילה,ועל ידו את המשקפת...הולך בעקבות ג'יימי ומאט .
"אף אחד לא ייקח אותך
ממני..." אמרתי וצחקתי בקול,התכוונתי לכל דבר שאמרתי .
**************
"
אוו סוף סוף הגענו ..." הוא חייך אליי,מביט ישירות אל תוך עיני . לא יכולתי
לפצות אף מילה,המקום היה עוצר נשימה
הבטתי בהשתוממות בנחל המדהים,העצים
המלבלבים וציפורי השיר עליו ,והמפל הקטנטן על ידו,זה היה הדבר הכי יפה שראיתי בחיי .
" איך אתה יודע על המקום הזה ? "
אמרתי,לא מביטה במאט מרוב התדהמה מיופיו של המקום .
"חייתי ביער הזה את רוב שנות השינוי
שלי....וגם כילד הייתי מטייל פה הרבה..." נשמע צער בקולו כשאמר את המשפט
האחרון . קפצתי עליו כורכת את זרועותיי סביבו מנשקת אותו ולוחשת,
" תודה על הכל,לא יכולתי לבקש
מישהו טוב ממך " הוא חייך ונשק לי .
"אז את באה ? " הוא אמר
והתחיל לפשוט את חולצתו ונעליו...הבטתי עליו במבט שואל,
" אתה מתכוון להיכנס ? "
אמרתי פולטת קול מגחך .
" אתה לא ? " הוא אמר,קופץ
ומשפריץ עליי מים
" בסדר,בסדר-אני נכנעת ! "
צחקנו שנינו יחדיו .
הורדתי את נעליי אך נשארתי עם
בגדיי,לא היה לי האומץ לעמוד מולו ככה,הוא חייך אלי .
קפצתי בבת אחת אל המים הקרים,השמעתי
צרחה קטנה בשל הקור המקפיא וניערתי את שיערי
"זה בסדר מתרגלים למים ככל
ששוהים בהם,חוץ מזה יש לך מישהו שיחמם אותך " אמר צוחק,קורץ לעברי וכורך את
ידיו סביבי,מנשק קלות .
" אתה יודעת,אחרי כל מה
שעברת,נאלצת להתמודד איתו...את...את לא לוקחת את זה קשה כמו שאני לקחתי...ואני שמח
שזה ככה,לי פשוט היה קשה להתמודד עם המחשבה של לאבד אותך ...לא להיות איתך יותר..."
הוא אמר ברוך ורגש,כאילו כאב לו רק לחשוב על כך...
"אני לעולם לא יעזוב אותך,בחיים
ובמוות...אני שמחה שאתה איתי,יותר מכך,אני מאושרת .
" חייכתי חיוך רחב,מנשקת אותו בעוצמה .
ריח מגרה היה באוויר,דם .דם.דם
.
רק על זה חשבתי,הריח היה חזק,מישהו
פצוע הסתובב באיזור . זינקתי ממקומי,חסרת שליטה,עיני נהפכו אדומות-התאווה לדם .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מאי סיפורים בהמשכים :)
