..ודובר אמת בלבבו

הלוואי שלא הייתי פוגש אותך באותו לילה ארור בעיר העתיקה.

פגעת בי.כמו ברק,כמו תאונת דרכים,פתאום מופיע כמו עקרב.

הלוואי שלא הייתי יודע שיש שניים ממני.

הייתי לוקח את החיים כמו שהם באים.או את המתים יותר נכון.

מדחסת בשר העולם הזה.70 שנה של ניצול הדדי והמתנה.

אין לך מה לחפש פה כי הדבר שאתה באמת רוצה לא נמצא.

אולי הוא קיים אבל לא פה.זה כל אחד לעצמו.

שונא לריב.שונא לבקש,שונא לדרוש כי לא מגיע לי כלום.לאף אחד.

אתה יוצא מהעולם בדיוק כמו שבאת.ערום ובוכה.הלואי שלא הייתי פותח ספר בחיים שלי.

על ערש דווי לא מוצאים נחמה בספרים.

האישה שאני אוהב לא אוהבת אותי בחזרה.

איך היא יכולה?אני ילד בגוף של גבר.

אוהב את הכל ושום דבר בו זמנית.

אם לא הייתי גבוה וחתיך לא הייתי עושה סקס בחיים.

כי מה זה אהבה אם לא ייחום זמני והרגל.ורוב הזמן מאבק כוח ומניפולציה.

הלוואי שאני טועה.

פשוט אין מקום פלתוח בו את הפה.שכל מה שיוצא זה אימרות ומשלים ומשפטים שהזמן גבר עליהם.

זה עידן המתכת והברזל ואני מתחיל לחשוב שזה טוב.המכונות הם השלב הבא של האנושות.הם יצילו אותנו מעצמנו

החזון הפשיסטי שעיוות את ניטשה קורם עור וגידים.או יותר נכון 0 ו1.האדם העליון.שעושה את הדבר הנכון,ותמיד אומר את הדבר הנכון

ואפ פעם לא נהיה חולה.בחירה חופשית מקבלת המון קרדיט מיותר.