..ודובר אמת בלבבו

מחית הברזל ידעת מאז ומתמיד

היית מי שאתה ועל זה הכאב הגדול

ידעת להבדיל.

זה לא עולם לענוים,ולא למשוגעים

מכווץ גבות השארת אותי

קל מקליפות,ואבוד בין הדפים

העולם נעשה גס יותר שהסתלקת,

שופט ומוכיח,

המום משכחה בשעת צורך.

וגם כל חברי הם שלדים,

ממש כמוך,במיתתם קרויים חיים.

על זה אני שמח בשבילך

הבודד ביערות,משוטט בערים.

היית קול לאלו שקולם לא נשמע

לשרוף את העולם החיצון,

בלית ברירה לקבל את תפקיד הנביא

ראית את המוות לפני התלייה?

האם עדיין פקפקת אם הצלצול בראשך הוא התרופה או המחלה?

אולי ראית את התליין וצחקת,היית שלך,ובדרך אגב תמיד קראת לו

ביקשת את האש וקיבלת

ועכשיו אין צורך להיות עוד נע ונד,אין על מה לכפר ואת מי לאהוב

מלבד להיות הכל,כמעט ולא השתנת

אולי סוחר סמים בחלוק לבן דחףף אותך מעבר לקצה,

שעל גבי חוט השערה של האמת שבו,

תמיד פסעת,

נוגע לא נוגע במדרכה,

כי לא היתה לך ברירה,שולל בחירה חופשית,

במעשה סופני אולי הוכחת שכן קיימת הבחירה

אולי כבר לא רצית להיות מודע

תודה שהיית לכל כך הרבה מגדלור באפלה 

נוח בשלום על משכבך כריס קורנל