דגלים מלוכלכים מעשן הרחוב מנפנפים לי מהמרפסות השכנות
ושלי נטושה,
מלבד עציץ פלסטיק ונרגילה
מעבר לכביש קומונת היפים מנגנת על תוף מרים
בעוד מג"ב סורקים את השטח.
המשטרה מפוצצת את המטען השבועי ליד הסופר פארם,
והשווארמה כבר סוגרת את שעריה.
ילדים ירושלמים נשפכים החוצה מהפאב ומתיישבים בכל קרן רחוב נטושה
וקבוצות תיירים מקשקשות משל גילו את אמריקה
המלך ג'ורג' החמישי היה גאה בהמולת הלילה שממלאת את הרחוב שלו.
הימים האחרונים מלאים מחשבות על החיים הקודמים שלי, האחרונים שנטשתי.
שם, טינופת של רחוב אחר מילאה את בקריי.
זן אחר של משוגע ניחם אותי.
האוויר הקר מלא בצלילים, אבל אני לא יכולה להיכנס פנימה
אני רק עומדת שם, באותה מרפסת מתפוררת
מסתכלת על אותה ניסאן כסופה
שעומדת באותו רמזור של בוקר
ומכילה את אותו אותו.
אני מסתכלת
ולא יכולה להימנע מלהחזיק את הלב שלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
