המאלפת של פו הדוב הדלמטי

משום מה כשקשה לי להסביר מה אני רוצה להגיד דוקא משל של דגים מעביר בדיוק את מה שאני חושבת :)

אני יודעת.. זה מופשט, לא מדויק, מעצבן, צר אופקים וכו' וכו'.. אבל מה לעשות שככה אני מרגישה?! 

בין כל האוקיינוסים הגדולים והמפורסמים ישנו ים קטן, ים כזה שלא שמים אליו לב ובכלל לא רואים אותו על המפות. הים הזה נקרא הים הכחול, ובו גרים שני מינים של דגים. ישנם הדגים הכחולים והדגים האדומים. הדגים האדומים אינם באמת אדומים, אלה הם דגים כחולים בעלי פס אדום על הסנפיר. בים הכחול שוררת האמונה הכחולה אצל מרבית הדגים.. ככה הם - זורמים עם הזרם.

ובים הכחול ישנם הרבה דגים, אבל בואו ונתייחס לדג כחול מסויים, נקרא לו כוחי. כוחי הוא דג כחול ומקיים את האמונה הכחולה על כל צדדיה. בכל בוקר כוחי פותח את עיניו ואומר תודה על שהטבע לא ברא אותו דג אדום. קץ וגרג'ובה! שכן להיות דג אדום זה נחשב פחות. או ככה לפחות כוחי מתנהג. האמונה הכחולה מעצבת את חייו של כוחי, הוא אוכל בשעות שנקבעו ועובד בזמנים שהאמונה כחולה מתירה זאת.

יום אחד נסע כוחי על הליויתן שמביא את כוחי לעבודתו ולמרבה הפלא ראה דג אדום בקדמת הלויתן. כוחי, אשר האמונה הכחולה הובילה אותו למסקנה כי דגים אדומים צריכים לשבת במאחור של הלויתן או בכל מקום אחר, פנה אל הדג האדום. "סליחה אדוני, מתנצל להפריע אבל אני מבקש שתעבור לסוף הלויתן" אמר כוחי בנימוס ומתוך רצון טוב "אני מתנצל אבל כל אחורי הלויתן מלא, מדוע אסור לי לשבת פה?" שאל הדג הנימוס ברוגע, "אתה דג אדום, וזה פוגע לי באמונה כשאתה יושב מקדימה אז אני מבקש ממך בבקשה תעבור לסוף הלויתן" אמר כוחי, מנסה להסביר את עמדתו. "צר לי אבל לא אעבור, אני לא מתכוון לסבול מאחור, כשצפוף רק בשביל שאתה תוכל למלא את אמונתך. אתה מוזמן לשבת במקום אחר אם לא נאה לך לשב לידי אך לא אעבור אחורה" הדג האדום השיב בנימוס. כוחי התעצבן "זהו הים הכחול! האמונה הכחולה היא הרווחת בין רוב האנשים!" טען "וזהו הים והים שייך לכולם לא משנה איך קוראים לו" השיב הדג האדום. "אני מבקש שתעבור אחורה!" אמר כוחי בקול רם. כיצד מעז הדג האדום הזה, החוצפן וחסר הרגישות לא לעבור אחורה?! "אתה צריך להבין, אני לא שר כי זה פוגע לך באמונה, ואילו היית מבוגר יותר הייתי מפנה בשבילך את המקום מיד.. אבל אתה לא אז תתמודד, הים הכחול הוא גם שלי. אני מבקש שתפסיק להפריע לי" אמר הדג האדום. 

כוחי ללא ברירה נאלץ לוותר אך כשהגיע לעבודה ארגן כמה חברים שלו, דגים כחולים כמובן והם הלכו לטפל בדג האדום.

כשהדבר הגיע לחדשות באוקיינוסים ובימים האחרים, שאר הדגים נדהמו לאדישות ולחוסר אכפתיות של הדגים הכחולים לדגים האדומים. הרי ללא הדגים האדומים והכחולים ביחד לא יהיה עוד הים הכחול! השאלה היא רק מתי הדגים הכחולים יבינו את זה..

זהו.. ככה זה שנוסעים שעה באוטובוסים בשביל אימון הדימיון פועל שעות נוספות.