המאלפת של פו הדוב הדלמטי

קר בפנים, קר בחוץ

הלב שובת דורש לרוץ

לברוח מכאן

לברוח. לאן? 

סורגי ברזל נפלו על שמיים נקיים

נחתו בפנים מופתעים,

ובאמצע משחק של איברים 

נקטעו שמחות בקול בוכים.

קול בוכים שקט, לא נשמע

נבלע לו היטב באדמה

קבור בתל של חורף

נמצע בתרדמת עם הפניית העורף.

אין לפה ואין לשם

קפא הכל כבר לא נשם,

איבוד אישיות לטובת הקלה

בתוך כלוב ברזל של הכלה.

~לרוב אני לא רושמת שירים אבל אני ממש אוהבת את זה~