המאלפת של פו הדוב הדלמטי

מפנים את המקלטים.

היום בוטל לי הקורס מדריכי כדורסל, הוא נמצא באזור ה40 ק"מ מהרצועה. מצאתי את עצמי חסרת מעש והחלטתי ללכת לעזור לחברים שלי לפנות מקלטים.

לא היו הרבה מקלטים לפנות (בכל זאת אנחנו ישוב די קטן) אבל היה הבדל מהותי בין השניים שאני עזרתי לפנות. במקלטת הראשון הכל היה מסודר, נשאר רק להוציא אופניים, כלי פסח וכו' לא נגענו בכיסאות/ מאווררים/ שאר הדברים השימושיים למקלט. לעומתו המקלט השני היה נורא. הוא נראה כאילו לא נגעו בו 20 שנה! במשך שעה וחצי שילבנו כוחות - חניכים מבני עקיבא וחניכים מהנוער העובד והלומד ועמלנו על הבלאגן. ארונות, נעליים, תנורים, מסך מחשב שמן וטלוויזיה ישנה. כל זבל אפשרי עמד במחסן. היה מאובק ומסריח כל כך שבשלב מסויים לא עמדתי בזה ועזרתי מבחוץ לפנות חפצים בעזרת הפתח חירום. 

אבל התחושה שקיבלתי היום, שעזרתי ותרמתי, שיש עוד בניין ביישוב שיש לו מקלט לרוץ אליו, שווה את הכל. אחת הדיירות שאלה מי משלם לנו, כשענינו שבאנו בהתנדבות היא שאלה "מי מתנדב בימינו?". אז דייירת יקרה, אל תאבדי תקווה כי עדיין יש אנשים שמתנדבים פה במדינה.