המאלפת של פו הדוב הדלמטי

כולנו יכולים להיות האיש הרע, הבן אדם הזה שהבטחנו שלעולם לא נהיה. למרות שלא האמנתי שאני מסוגלת לעשות את זה למישהו, גם אני יצאתי המכשפה הרעה. זה קרה עם המוזיקאי ואני מתחרטת על כל רגע ורגע שבו לא הייתי מודעת להתנהגות שלי. גרמתי לו עוול ואני האשמה היחידה והבלעדית. האכלתי אותו אשליות מבלי להבין את ההשלכות שלהן.

כשאח שלי היה בתיכון, הוא היה בתוכנית של לימודים הומאניים ושם הוא פגש את אנה. אנה היא הבחורה המושלמת, גם אופה וגם יפה, נחמדה ומעניינת. אח שלי והיא הפכו לידידים טובים ואיך שלא הוא גם התאהב בה. אח שלי היה מאוהב שנה שלמה באנה באופן קשה ונהגנו לדבר על זה. דיברנו על המצב הזה שבו לאנה יש חבר והיא עדיין נותנת לאח שלי את האשליות האלה שהם יכולים להיות ביחד. אני יודעת שאנה אחלה גברת והיא לא הבינה ממש מה היא עושה לאח שלי, אבל עובדה שבמשך שנה שלמה הוא לא יכל לחשוב על אף אחת חוץ ממנה. אח שלי ואנה עדיין חברים טובים, אבל היום הוא יודע להיזהר מהדברים שגרמו לו ליפול שבי אחריה. היא הייתה היחידה שהוא חשב עליה, היחידה עליה דיבר. הוא חלם על חתונה איתה וילדים, והיה מאוהב בה בכל ליבו במשך שנה תמימה ואני הייתי היחידה שהוא סיפר לה על זה.

ואני, ילדה מחוצ'קנת בחטיבה שלא יודעת כלום מחייה, הבטחתי לעצמי שאני בחיים לא אתנהג כמו אנה. שאני בחיים לא אשלה חברים שלי, שאני אתנהג אחרת. ראיתי מה אנה גרמה לאח שלי לעבור ואני לא רציתי על המצפון שלי דבר דומה. זה קרה כשהייתי בכיתה ח' ולא האמנתי שאי פעם יהיו לי חברים בנים שירצו קשר איתי, כל התחום הרומנטי בתקופה ההיא היה ממני והלאה. אבל המשכתי להאמין שאני לא אהיה כזאת ואף ניסיתי למנוע מקרים דומים אצל חברות שלי. ניסיתי שאף בחור בסביבה שלי לא ירגיש כמו שאח שלי הרגיש אז לאנה. הדיכאון, שההתאהבות הזו גרמה, גרם לי להבין שיש דברים שבנות לא יכולות לעשות לאנשים אחרים כי זה לא הוגן. יש בחורים טובים שם בחוץ שלא מגיע להם שישחקו בהם.

המוזיקאי ואני בקשר לא קשר כבר שלוש שנים, אנחנו מדברים ואז הקשר מתנתק. הוא ילד מקסים והייתי מאחלת לכל אחת מהחברות שלי כזה חבר. הוא אינטיליגנט ומתחשב, רגיש אבל בטעם טוב, מודע לעצמו ומסוגל לנהל גם שיחות עמוקות, אוהב לטייל וללמוד, מוזיקאי מוכשר ובאומנות לחימה, עצמאי, בעל מוטיבציה מטורפת ועומד על שלו. בקיצור אחלה ילד. הוא אחד האנשים שהכרתי בתיכון ואני יותר מעריכה, אני אוהבת אותו ודואגת לו כאילו אני האחות שאין לו. כמות הפעמים שבכינו אחד על כתפו של השני לא ניתנת לספירה. הוא עזר לי להתקדם אחרי האקס שלי והיה שם בשבילי גם שהייתי חרא של בן אדם. במשך חצי שנה היינו בקשר טוב, חברים הכי טובים במלוא מובן המילה. חצי שנה של לדבר כל יום  ולהיות שם אחד בשביל השני.

ואז נשאלת השאלה - אם הוא כזה אח, ואני כזה מעריכה אותו ואוהבת אותו, איך זה שאנחנו לא ביחד? 
אז פה טמונה בעיה קלה, אני נגד מערכות יחסים שהמרחק בהן גדול מידי והמוזיקאי גר בנהריה ואני במרכז. מעולם לא חשבתי שזה יכול לעבוד ביננו, בהתחלה בגלל המרחק ואחר כך בגלל הבדלים אידיאולוגיים בסיסיים שהיו ביננו. אני ידעתי שאנחנו לא יכולים להיות ביחד ושאני בחיים לא אנהל איתו מערכת יחסים עם אספקט פיזי כלשהו. אבל הוא לא ידע את זה. הוא התחיל לשלוח לי אסמסים של שיכורים שבהם אמר שכל מי שיהיה איתי הוא בר מזל, וכמה אני מיוחדת ושהוא ממש מחבב אותי.

ולא היה לי שמץ של מושג מה לעשות. מצד אחד, חבר טוב ממש, הבן אדם היחיד שסירבתי לקרוא לו ידיד. מהצד השני עמדה העובדה שאני לא חושבת שאנחנו צריכים להיות ביחד. בעיני לא היה שום סיכוי שכזה. ובמשך הרבה זמן נתתי לו לחיות באשליה הזו, שיכול להיות משהו ביננו ואכלתי את עצמי. בשלב מסויים הבנתי שאני מתנהגת בדיוק כמו אנה, שמה שקרה לאח שלי קורה עכשיו לחבר הכי טוב שלי והכל באשמתי. ואני מודה, נבהלתי. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, לא ידעתי איך לאכול את הסיפור הזה.

אז ניתקתי קשר. ממש כמה ימים לפני שהייתי אמורה ללכת לבקר אותו בצפון אמרתי לו שזה לא יעבוד וניתקתי את הקשר לחלוטין. לא דיברנו ולא כלום. והיה לי חבל לאבד כזה חבר, הוא כזה ילד טוב, אבל ידעתי שמגיע לו יותר. העדפתי לצאת זבל, לפגוע בו ולשבור לו את הלב, כדי לתת לו הזדמנות למצוא מישהי אחרת, מישהי שהוא יוכל לפתח איתה מערכת יחסים. עשיתי את מה שתמיד קיוויתי שאנה תעשה לאח שלי כדי שיוכל להמשיך הלאה. 

אני לא יודעת מתי הוא התחיל לפתח אלי רגשות. אני יודעת שתמיד אהבתי אותו כמו אח שצריך שישמרו עליו, אבל מעולם לא ידעתי מתי הוא התחיל לפתח את הרגשות האלה ואני לא יודעת אם אני עודדתי אותו לפתח רגשות כאלה. לפני כמה ימים התחלנו לדבר טיפה, מהססים, לא יודעים איך להחזיר את הקשר שהיה מבלי שיתפתחו הרגשות האלה שוב. כי עם כמה שהוא חשוב לי אני אוהבת אותו בצורה אפלטונית, אני רוצה שיהיה לו את הטוב ביותר ואני ממש לא רוצה אי פעם להיות איתו במערכת יחסים רומנטית. חוץ מזה, כבר יש לי חבר ואני לא מתכננת לשנות את זה בזמן הקרוב. 

אני לא יודעת לאן זה ילך מכאן או מה יקרה, אני פשוט מנסה להבין איך החבר הכי טוב שלי יכול לחזור לחיי מבלי ששוב יתפתחו רגשות לא רצויים. תכף נגמר לי החופש והמכינה מתחילה והכל עדיין יכול לקרות.

אילת