יום חמישי האחרון הייתי במסיבה של השכבה. כמה בנות תפסו יוזמה וארגנו את האירוע. שכרו אולם, דיג'יי וצלם, היה ממש מגניב, זול ועם כל החברים מהשכבה. שלוש חברות שלי ואני הגענו חצי שעה אחרי שהתחילה המסיבה, ונבהלנו. ילד מהשכבה שלי שכב חסר הכרה בחוץ מרוב אלכוהול. בפנים היו מלא ילדים ששתו קצת או שתו יותר מידי לפני שהתחילה המסיבה. בליתי עם החברות שלי שידעתי שהן לא שתו והעברתי איתן את הערב. לי היה כיף איתן, נהנתי מהמוזיקה והריקודים והכל.
ואם יש דבר אחד שהוא ברור זה שהערב הזה הביא אותי לכמה מסקנות מאד ברורות ועצובות:
1.גם ילדים טובים עושים שטויות. אם יש משהו שאפשר להגיד על השכבה שלי, היא שאנחנו ילדים טובים (לפחות רובינו). וזה לא משנה כי עדיין הם שתו הרבה בשביל שיהיה להם "כיף". ילדים אמרו שלא שתו יותר מידי והם היו שיכורים לגמרי. ילדים הגזימו עם השתיה ומוניות לא רצו להעלות אותם הביתה. השירותים היו מלאי קיא.
2.שיכורים עושים שטויות. כמות הילדים שהתמזמזו זה עם זה הייתה מטורפת. בנות התנשקו עם ילדים מהשכבה ואחר כך בכו. בנים התנשקו עם כמה בנות זו אחרי זו.. בית זונות אחד גדול. כשאמרו שאלכוהול מוריד עקבות, הם ידעו על מה הם מדברים. לראות ידיד שלי מפריד חברה טובה שלי מהאקס שלה (כי היא ביקשה שידאג שהיא לא תעשה יותר מידי שטויות), זה לא משהו מלבב.
3.לחץ חברתי וכנות מטורפת. נכנס יין - יצא סוד. בצורה מאד ברורה ועצובה, הפתיחות שהייתה במסיבה הייתה על גבול המלחיץ. ילד שיושב לידי במתמטיקה התחיל לדבר איתי ואז כששאל אם שתיתי ועניתי לו שלא הוא אמר "יפה לא נכנעת ללחץ חברתי כמוני". עצוב. פשוט אין לי מילה אחרת.
4. הם לא יודעים מה הגבול שלהם. בודדים היו האנשים שלא היו "עד-דלא-ידע" וזה הרגיש לי עצוב.
לא שתיתי, כי זה לא מעניין אותי. ועם כמה שנהנתי עם חברות שלי והיה לי כיף, זאת פעם ראשונה שאני נתקלת בתופעה של אלכוהול (אני יודעת מה זה, שמעתי חברים שלי מדברים על זה.. אבל אני לא נפגשת איתם כשהם שותים). זה לא היה מחזה נעים לעין, כל פעם שיצאתי מחוץ למועדון השיכורים שהיו שם היו פשוט מסכנים, מקיאים והיה ממש מגעיל.
מה שכן יש לציין לחיוב הוא שהחברים ממש תמכו זה בזה וכשמישהו היה צריך עזרה - מישהו עזר לו. רק חבל שהם לא היו שם להגיד להם להפסיק לשתות כל כך הרבה וכל כך מהר.
יום אחר כך אני מדברת עם חברה שלי בפייסבוק, היא מספרת שהיה לה "נשף פורים" של השכבה ושהיה נורא. החברה הזאת לומדת בכיתת חכמים בפנימיה במרכז הארץ, בי"ס מאד נחשב. היא מספרת שרוב הכיתה שלה שתו יותר מידי וזה היה ממש מגיע ושהיא לא אהבה את זה. מסתבר שתופעת השתיה ממש נפוצה ובעיקר בפורים שזה מועד לשמחה.
לא היה אלכוהול בתוך המועדון, החברים מהשכבה הביאו את של עצמם. ואני לא נגד שתיה, אבל הפרזה אפעם לא מומלצת.
מעניין למה זה מעניין כל כך הרבה אנשים, התגובה של כל אחד היא כל כך שונה.
ותכלס אני יודעת שיש ז'ניקים ששותים, ואני יודעת שזה קורה המון. אבל פעם ראשונה שראיתי את זה.. ואני מבינה למה חבר שלי אמר לי שהוא לא יכל להרגע עד שאמרתי לו שלא שתיתי ושאני בבית.
אכן חויה.. מעניינת.
איילת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: