המאלפת של פו הדוב הדלמטי

ברגע הזה בו השפתיים שלך שורפות כי את רוצה שהוא ינשק אותך, שאומרים לך שאת מסתכלת עליו אחרת והוא לא יודע כלום..

את יודעת שנדפקת.

חשבתי שאני לא מחבבת אותו יותר. 

אז חשבתי.

הוא שלח הודעה וישר חיוך קפץ לי לפרצוף.

אני צריכה דלי של קרח להעמיד את עצמי במקום.

אם את לא רוצה שיקרה בינכם משהו אז בשביל מה? 

די כבר. מוח תתכבה. עכשיו. תן לי לנוח קצת ולא לחשוב.

לא למה, לא איך ולא מתי.

פשוט דממה.

דממה שקטה וממכרת..

זה הרבה לבקש?

אני שונאת את משרד החינוך כל כך על שהרגע הוא גרם לי לבכות.

נעים להכיר - בבושקה. אני ילדה חכמה ולא מתביישת להגיד את זה (אני לא הכי חכמה ולא הכי מוצלחת, אבל אני לא יכולה לקרוא לעצמי טיפשה כי זה יחשב לשקר).

אנ לומדת כימיה עם שכבה מעלי תאמינו לי שאני יודעת את החומר, אבל כשאני מגיעה למתכונת אני מוציא 77. אני ניגשת למועד ב' אני מוציאה 79. וזה לא הוגן! אני למדתי למבחן עם ילד שהוציא 91 ועוד ילד שהוציא 93 וידעתי כמוהם ואפילו יותר. פתרתי כמעט את כל ה7 מבחנים במיקודית!

וזה מתסכל אותי וההרים לא מבינים, אמרים לי "תעשי שוב", תלמדי עוד שנה, 79 במועד ב' זה ציון סבב, לא הכל סובב סביב ציונים. אבא, בא כל זה חרטא. לכו תגידו את זה למנהלת או למורה שלי שבטוחה שאני לא יודעת כלום, למרות שכל הנקודות שיורדות לי הן על ניסוח תשובות. לכולם שמצפים ממני להות חכמה ולדעת הכל, שאני אדע את החומר.

והיום הייתי שמחה על 97 במתכונת בהיסטוריה..

היום הזה פשוט נהרס.

בושקה