"And when all wars over a butterfly still be beautiful"

את תמיד רוצה להיות מאושרת , שאופת לזה , זו הטעות שלך , התעשי הכל בשביל אושר ?

לפני כמה שנים התגרשת מאבא שלי , הוא עשה לך רע וזה הספיק לך , אין אדם שתמך בכך יותר ממני 

למרות שאני אמורה לשנוא אתכם על כך . אבל לא .

התחלת להסיט אותי נגדו .. אמא , האם זו הדרך ? 

הרי , אני הייתי קטנה , רציתי להיות כמוך , ידעת את זה , ניצלת את זה .

סיפרת לי דברים נוראיים עליו ... לא הייתי אמורה לדעת אותם , 

גדלתי בצל של ידע .

ילדה קטנה שיודעת יותר מידי , ילדה קטנה שסיפרו לה יותר מידי ,

ילדה שלא יודעת מה לעשות עם המידע הזה ...

תמיד אמרת שהוא טעות , אני לא כועסת , אני יודעת שהוא לא טעות ...

המשכת לחפש את דרכך לאושר ... הגעת בדרכך אליו , הפרק ג' שלך , דף חדש ,

היית בטוחה שהפעם זה יהיה טוב , אני אף פעם לא הייתי בטוחה ,

את אמא שלי , ברור שתמיד רציתי , אבל אף פעם לא הייתי בטוחה - הייתי בטוחה שלא .

הוא עבר אלינו הביתה , התחברתם , התאהבתם , זה היה שווה את זה ?

שמעתי אתכם בלילות , הייתי בוגרת , לקחתי את זה בהומור ,

ידעתי שאתם נהנים וזה טבעי ושאין דבר רע בזה , למרות שזה קצת חסר אחריות שאני שומעת אתכם בחדר ליד ,

תמיד היית עסוקה בעצמך ...

המשכתי לגדול , את המשכת לחפש את דרכך הפרטית לאושר , נכנסת בכל שביל שיכולת , 

שאלת כל מי שפגשת בדרך אם הוא ראה אותו , את האושר ,

ציפית לו כל כך , התפללת אליו .

אני הייתי תמיד מאחורה איפה שהוא , מושכת לך בכתף לעצור ולהסתכל רק לרגע במפה , אולי את בכלל לא בכיוון ,

אבל את היית בשלך תמיד , תמיד היית צודקת ...

אז המשכת בשלך

הזמן עבר איתו התחלתם לריב , ולי הגיעו פלאשבקים מהעבר , משהו הריח לי מוכר , התחלתי להבין יותר ויותר את אבא שלי ,

זיהיתי הכל , איפה את שיקרת לי ואיפה אבא שלי הוא בן אדם מדהים , רק בגיל 12 התחלתי לאהוב את אבא שלי ...

אמא , רצית שזה יקרה ?

את ממשיכה לריב איתו , חוזרת על אותו תסריט כמו שרק את יודעת שוב ושוב ושוב ...

את אפילו לא שמה לב שאת הטקסט הזה כבר אמרת לפני כמה שנים לבן אדם אחר 

ולא עוצרת לרגע לחשוב שאולי הבעיה היא בעצם לא בבני הזוג שלך אמא .

אמא , אני כל מה שאת לא , ואני מאחלת לעצמי להשאר כך ,

אני לא רוצה להאשים אותך בכך שהרסת לי את חיי , אף פעם לא אעשה זאת ,

ברגעים הקשים כשלא היית מרוכזת בדרכך אל האושר ועצרת רגע והסתכלת , הייתי שם לצידך ...

איפה את היית כשסיפרתי לך שאני מקיאה שנה ? שאני רוצה פסיכולוג ?

את חדורת מטרה אמא , האושר חשוב לך , הרי לא סתם רצית לקרוא לי כשנולדתי אושר ,

אבל אני יודעת , אמא יקרה , שאני לא האושר שלך , אם הייתי מרגישה שאני האושר שלך , האושר היה בא אלייך לבד .

את רצה במעגלים בחיפוש אחרי האושר כשהוא מחפש אותך כאן לידך .

את בוכה אמא ,

את לא בוכה כי הוא עזב , את בוכה כי חשבת שאת טובה מידי כדי שיעזוב .

אני רק מאחלת לך שתביני שאת כל מה שאת מרגישה שהוא עושה לך ,

לא מתייחס אלייך , לא נותן לך אהבה , לא חושב עלייך , לא שם אותך בסדר העדיפויות , לא מעריך אותך ,

את עושה לי ,

ואני רק מאחלת לעצמי ,

לא להיות אמא כמוך , 

ואני מודה לך שהראית לי את הדוגמא הטובה ביותר ,

לאיך לא להיות אמא .

התבגרתי מהר מידי , הילדות חלפה לי מהר מידי , כי הפכתי לאמא של עצמי , חיבקתי את עצמי כשהיה לי רע ,

גידלתי את עצמי , ויש לי רק שאלה אחת אלייך , מה את חושבת ...

האם סוף סוך את גאה בי ? האם הצלחתי ?