אז אני אצל אבא שלי , וכשאני אצל אבא שלי בקיבוץ עם בת הזוג שלו אנחנו הולכים לארוחות ערב
אצל חברי קיבוץ אקראיים שאני אפעם לא מכירה , ובתקווה יש שם אדם נחמד מינוס לבהות בו כל הארוחה,
מה שעוד קורה בארוחות הערב האקראיות האלו זה הסיטואציה הבאה :
אדם לא מוכר : "חמודה את רוצה עוף ? "
אני : "לא תודה אני טבעונית"
אדם לא מוכר : "טבעונית ?" ~מבט איכסה מעליב ~
אני : "כן" ~ חיוך מאולץ ~
האדם הלא מוכר : "למה ?" ~באותו מבט ממקודם רק ביותר נגעל~
ואז מתחילה החפירה שלי על אידיאולוגיה וחארטות כאלו ,
אבל הפעם , לפני שהלכנו לארוחה סיפרו לי שהמשפחה האקראית שאנחנו אוכלים אצלה
מארחת חייל בודד שהוא טבעוני , ואני כל כך שמחתי , זה אדיר !
אני חושבת שעוד לא פגשתי במציאות טבעוני , רק דיברתי עם טבעונים באינטרנט וכאלה ,
אבל אף פעם לא פגשתי טבעוני (אני מתרגשת יותר מידי .__. )
התרגשתי גם מהעובדה שסוף סוף הסיטואציה שהזכרתי למעלה לא תקרה , כי פשוט יבינו אותי (יאי ! ^__^)
אני חייבת לומר שכשאמרו לי חייל בודד ברוב טמטומי חשבתי שהוא אתיופי ,
אני כל כך שונאת את עצמי על זה ! יואו איזה טיפשה אני !
מה כל החיילים הבודדים בעולם אתיופים ? ! מה קפץ לי לראש שהוא אתיופי ? !
בכל מקרה , הגענו לארוחה , התיישבתי ליד אבא שלי וחיכינו לחייל בשביל להתחיל לאכול ,
ואז הוא נכנס ,
אוקיי - אמאלה .
המחשבה היחידה שעברה לי בראש היא איך אני מסתירה את החיוך הסוטה והדבילי שלי .
קראו לו מארק והוא היה קנדי עם מבטא כבד וחיוך מדהים , רציתי להרוג את השנה שבה נולדתי ,
אוף , למה אני בת 14 .
כשהייתי צריכה להציג לו את ההמבורגרים הטבעוניים שהכינו במיוחד בשבילנו זה היה השיא ,
הקול שלי רעד ויצא לי בגמגום דבילי : "It's vegan" , והרמתי את הצלחת של ההמבורגרים והלחמניות ,
בגלל שאני אדם עקום היד שלי רעדה ונפל עלי המבורגר טבעוני , זה הזמן להגיד - המבורגרים טבעוניים
זה לא יציב בכלל , זה עשוי מזרעים ונבטים ויכול להתפרק מכל דבר , במיוחד מנפילה ,
-וזה היה הרגע המדויק שהראש שלי התמלא זרעי מאש ונבטים-
כולם צחקו , גם מארק , וזה היה פאדיחה נוראית , כמה זה מתאים לי !
יצא לי חיוך מובך ודבילי ומארק ניסה לצחוק איתי ואמר :"now my hamburger is ruined"
וזה היה הרגע שהבנתי ,
העולם פשוט עושה לי דווקא -,-
אני ,
שהוסיפה עוד רגע עצוב לרשימת הפאדיחות שלי