וואו , אני מתרגשת , אני לא יודעת איך להתחיל להסביר את זה .
אתמול אני אמא שלי ואח שלי ישבנו לאכול ארוחות ערב מאולתרת ( בורקסים , כמה משמין מצדי ) ודיברנו את השיחות שתמיד
כיף לדבר עם המשפחה ההומוריסטית שלי ,
בנקודה זו אני אומר שלאח שלי יש חבר שאני לא אומר את שמו שהוא זרוק כזה וממש נחמד שהוא טבעוני כמוני והוא נותן
לי הרבה טיפים בנושא הזה (:
בקיצור , אז תוך כדי שאנחנו מדברים אח שלי אומר שהחבר שלו הזה , שלמד בשדה בוקר , אמר שממש יתאים לי ללמוד שם .
ישר קפצתי ,
אני לא יודעת הרבה על שדה בוקר , מה שאני כן יודעת זה שזה פנימייה , אז שמחתי , כל דבר שירחיק אותי מהבית זה טוב ,
בנוסף , מאז שעברתי בכתה ז' מבית אחר , לבית הספר הנוכחי שאני נמצאת בו עכשיו , תמיד הייתה בי חרטה קטנה , שעברתי
כשעוד לא ידעתי כלום על אנשים , ושדי קבעתי את גורלי , לא ידעתי להשתלב , וזה מה שגרר אותי לשתייה ולעישון .
תמיד רציתי לשנות את הרושם המוטעה שיצרתי .
אמא שלי ישר אמרה לא ,
האמת שאני די מרוצה מזה , היא אמרה לא כי היא לא רצתה אותי כל כך רחוקה , בכל זאת , שדה בוקר נמצא במרחק של 4 שעות ,
אני חושבת שהייתי נעלבת אם היא הייתה חושבת שזה רעיון מצויין , כי באיזשהו מקום אני כן רוצה שקצת לא יהיה לה כיף שאני רחוקה ,
כל אחד היה רוצה להיות חסר למישהו .
אח שלי , כחלק ממסע החינוך שלו , בו הוא לא מפסיק להטיף לי על כל שטות קטנה שאני עושה ואומרת (כל כך מעצבן אני שונאת אותו לפעמים! )
התחיל לשכנע אותה , הוא אמר דברים שעיצבנו אותי , אבל עצרתי את עצמי כי הפעם גם אם הטיעונים שלו לא בעיניי , בסופו של דבר , זה אינטרס שלי
שהיא תשתכנע .
"היא תרכוש שם אידיאלים" , "זה ישנה אותה" , "זה יבגר אותה" - אמא שלי התחילה להשתכנע .
אח שלי אמר : "את לא חייבת להסכים , אני אדבר עם החבר שלי (יוצא קצת גיי , פשוט לא רציתי לומר את שמו של החבר) ואבדוק מתי יש יום פתוח בשדה בוקר , תסעו שתיכן ותראו את בית הספר - תמיד אפשר להתחרט .
אמא שלי הייתה נראית כבר די משוכנעת , היא עשתה לי סדרת שאלות :
מה תעשי עם המרחק ? אסתדר
תתקשרי אלי בכל מקרה שקורה ? כן אמא ...
תספרי לי הכל ! טוב אמא ...
ומה אני אעשה , אני אתגעגע לבלאגן בחדר שלך - חחח נו אמא אני לא מתה !
אז אחרי שהצלחנו פחות או יותר לשכנע את אמא שלי - בדקנו ביוטיוב , וראינו סרטונים מדהימים !
ברגע שחשבתי שאין סיכוי יותר שאעבור בית ספר , לבית ספר שבאמת מתאים לי ולדעות שלי , נפתחה לי אפשרות קטנה ...
יש שם כל מה רציתי מבית ספר , ותמיד תמיד , החלום שלי היה להיות בפנימייה , תמיד .
אני כל כך מקווה שזה יקרה ,
ובכל זאת יש לי את הפחד הזה שאני אתאכזב בסוף , אני יודעת שאני אבכה מאוד .
למרות שאף אחד לא הבטיח ולמרות ששום דבר לא בטוח , אני כל כך רוצה את זה , כל כך !
אז תחזיקו בשבילי אצבעות ?
אם יש פה מישהו שלמד בשדה בוקר ויכול לספר לי על הבית ספר יותר זה יהיה מדהים !
אפילו בתגובה אנונימית אומשהו ...
כינוי:
Karma|To infinity and beyond
בבלוג זה
בכל הבלוגים
