איך נצדיק את עצמנו? את הפעולות של מבצע "צוק איתן" בשלושה ימים האחרונים?
הרי מה אנחנו אומרים? אנחנו צדיקים.
אנחנו עוד שומרים לעצמנו את הזכות, מתלבטים האם לנתק את עזה מחשמל או לא?
זה לא שלפני "צוק איתן" היו חיים אמיתיים בעזה, אבל מה עכשיו נגיד?
הרי זה לא כוחות...
לפלשתינים אין כיפת ברזל, אפילו לא"צבע אדום",
מונה ההרוגים עומד על 81 מתוכם 15 נשים, 12 קשישים ו22 (!!) ילדים,
מה נגיד עכשיו? הרי בכל פעם שרצינו להצדיק את עצמנו אמרנו "אנחנו לא הורגים ילדים, חפים מפשע" איך נצדיק את עצמנו עכשיו?
ומה יגידו אותם פלשתינים מבוהלים שצה"ל נכנס אליהם הביתה בשעה לא שעה וחטף בין בית?
מה יגידו אותם פלשתינים מבוהלים חפים מפשע שנמצאים עכשיו בעזה? לא יודעים מאיפה תבוא ההפגזה הבאה.
אז כן, אלה אנחנו:
כמה אנשים, שגם אם תרצו וגם אם לא, מייצגים אותנו בעולם- הרגו וייתכן הציתו בעודו בחיים את הנער מוחמד אבו חדיר,
הרגנו 81 אנשים חפים מפשע, מתוכם משפחה ולא פחות מ22 ילדים.
יותר מ200 פצועים.
יש סבל קשה בעזה, קשה.
האזרחים הפלשתינים לא יכולים יותר לסבול את הגחמות שלנו, פעם ביבי במצב רוח כזה ופעם אחר, מדבר בצורה אחת ופועל בצורה אחרת לגמרי,
ולא, אנחנו לא נחים, השיח הציבורי על "למה לא לנתק לעזה את החשמל?" יותר מחצוף, איך אנחנו יכולים לשמור לעצמנו את הזכות הזו כשמונה ההרוגים רק עולה ועולה? אין להם שום דרך להגן על עצמם, שום אזהרה מוקדמת, אז עכשיו גם ננתק להם את החשמל, כמה בוגר הא?
יופי ישראל. יופי צה"ל. אנחנו מראים להם מה זה. האהא. מקסים.
אז כן... "ילדים- לא אצלנו", מה התירוץ שלנו עכשיו?