תרגיל בקופי: תרגיל בהסברים.

מתוך כמה דמויות היינו צריכים לבחור אחת, ולכתוב לה מונולוג שאותו נקריא מול הכיתה. 

- רופא, העומד מול מטופל וצריך להגדיר לו שנשארו לו 24 שעות לחיות.

- קונדיטור, העומד מול זול וצריך להסביר להם למה עוגת החתונה שלהם היתה מלוחה. 

- מוסכניק, העומד מול קליינט וצריך להסביר לו מה הוא עשה באוטו, ששווה 5000 ש"ח.

- מורה, העומד מול הורים וצריך להסביר להם, איך קרה שהוא שבר לילד שלהם את היד.

- דוור, העומד מול אזרח וצריך להסביר לו למה הוא העלים את הדואר שלו במשך 3 שנים.

בחרתי בדוור:

ניר, איזה כיף לשמוע ממך. מזמן לא נפגשנו. למה לא קיבלת ממני דואר הרבה זמן?

אתה יודע, אנחנו גרים בישוב קטן. בקצה הרחוב שלך, גר גם כן ניר שחר, ממש אותו השם כמו שלך.

בהתחלה חשבתי שהמכתבים קשורים והעברתי אליו את הדואר.

הוא פתח את הדואר וכל פעם שראיתי אותו עושה את זה, ראיתי כמה שהוא התבאס מהחדשות שרשומות שם, וכמה שהוא שמח שהמכתב לא מיועד אליו.

עם הזמן הבנתי מה מיועד אליך ומה אליו. אבל אנחנו מכירים. הילדים של שנינו ביחד בגן, אתה בחור על הכיפאק וגם אשתך החדשה חמודה.

ממש לא רציתי לדמיין את הפרצוף שלך, אם היית מקבל את המכתבים האלו. 

היו מכתבי דחיה מקורות החיים ששלחת.  חשבונות סתמיים. ראיתי כמה סבלת עם זאתי, האקסית שלך, וכשהתחלת לקבל ממנה מכתבים חתומים בליפסטיק, לא חשבתי פעמיים וזרקתי כל מכתב.

מתישהו קיבלת תזכורת לבדיקות שגרתיות אצל המוסכניק החרטטן שלך. סיפרת לי על השטויות שהוא אמר לך אז, שהוציא ממך איזה חמשת אלפים שקל, אז עדיף שלא היית מגיע אליו שוב לאותה הטעות פעמיים.

שלא נדבר .... אין טעם להזכיר את כל פלאיירי השטויות שחסכתי ממך.

למה אני מספר לך את זה?

כי קיבלת מכתב.... ששקלתי שאולי לא תרצה לשמוע, אבל אולי הפעם זה חשוב...

הודעה מהרופא של אבא שלך, שנשאר לו ממש מעט זמן, אולי 24 שעות. כדאי שתרוץ לפגוש אותו.

בייי..... היה נעים לדבר (מנופף תוך כדי שהבחור מתרחק בריצה).

נ.ב

תגובת המורה: הפתרון ליציאה היה טוב, טריקי. הבדיחות היו מתאימות לקהל (הכיתה), גראנד פינלה טוב.