לפני חצי שנה, במאי 2013, השתתפתי במשלחת סטודנטים של תילתן, שאירחו המחלקה לתקשורת חזותית במנהיים ("הוכשולה מנהיים").
מהר התחלקנו לזוגות וקיבלנו בריף לפרויקט אותו סיימנו תוך פחות משבוע ביחד.
הבריף היה ליצור באופן חזותי את הקשר שבין השפה הגרמנית לשפה העברית. מצאנו שיש לא מעט קשרים בין שתי השפות. ההקשר הצפוי היה המילים ביידיש שאנחנו משתמשים בהן בישראל, אבל מסתבר שיש עוד כמה ביטויים שהם במקורם בעברית ומשתמשים בהם בגרמנית.
אני ויסמין, בת הזוג הגרמניה שלי לעבודה, בחרנו להציג את העבודה על לוח שנה.
הסיבה הראשונה לכך היא שגם אנחנו וגם הגרמנים מבטאים את שמות החודשים באותה ההגיה, לדוגמה ינואר = ינואר, ולא כמו אמריקאים שמבטאים ג'נוארי.
עוד סיבה להגשה בצורת לוח שנה, היא שרצינו להראות גם הבדלים / דברים משותפים לתרבות הגרמנית והישראלית, ולא רק לדבר על שפה. זה בעיקר משהו שאני רציתי לחקור, אם כבר אני בגרמניה.
אז חקרנו ביטויים וחגים. התמקדנו ב4 חודשים שהיה לנו קל למצוא עליהם חומר, כדי לא להתפזר בעבודה. סוג של קדימון ללוח שנה גדול יותר שהיינו יכולות להכין אם הייתה דרישה אמיתית.
חלוקת העבודה הגרפית בינינו הייתה בעיקר שהיא עובדת על הטיפוגרפיה (אף על פי שהיא לא מבינה את משמעות האותיות בעברית) וגם נתתי לה יד חופשית עם בחירת הצבעים בעבודה, ואני עבדתי על האיורים.
ינואר:
ישראל: ראש השנה לאילנות (ט"ו בשבט)
גרמניה: השנה הנוצרית החדשה
גרמניה: חג שלושת המלכים הקדושים (דריי קוניגה הייליגה) - ילדי הכניסה עוברים בין הבתים, אוספים תרומות לכנסיה וכותבים מילים קדושות על הדלתות
מסתבר שבגרמניה ב"ראש השנה" (1 בינואר) אומרים אחד לשני את הביטוי "גוטה רוט'ש" - Guten Rutsch, יסמין, מי שאירחה אותי, אמרה שהיא לא הבינה למה מברחים אחד את השני במשהו שהתרגום המילולי שלו הוא "שתחליק נעים" (good slip), כשלמעשה הביטוי נוסד מהביטוי העברי "ראש השנה" (רוטש - נשמע כמו - ראש).
האיור לחודש הזה הוא דג שמחליק.
פברואר:
בישראל: אמנם לא חג יהודי, אבל ב14.2 מקובל לחגוג את הוולנטיין. וגם בגרמניה.
בגרמניה: חוץ מהוולנטיין, יש את "קרניבל", שזה חג תחפושות, כמו פורים והלווין, החג הזה הוא עוד המתקופה הפאגנית של גרמניה, מהות החג היא גירוש החורף. אנשים מתחפשים לדברים מפחידים כדי לגרש את החורף.
בגלל חג האהבה, ציינו בלון שנהוג לתת בחג, עם המילה "קיטש", שמקורה בגרמנית והיא נהוגה בעברית.
מרץ:
בישראל: פורים
בגרמניה: הימים האחרונים של הקנבל לגירוש החורף
בחודש הזה הלכנו על איור הומוריסטי באווירט פורים והקרנבל.
גילינו שיש משפט משוטף במשמעותו בשתי השפות: שטויות במיץ (עגבניות), וQualsch mit soffe שזה שטויות במיץ/מרק.
ובנוסף בהקשר הזה, אנחנו אומרים "שטות" והם אומרים Stuss (נשמע כמו "שטוס") באותה המשמעות.
התלבטנו אם גם לדחוף את "גנוב" (כמו "מה אתה גנוב?!) שגם הם משתמשים בו ("גנובן") באותה המשמעות, אבל זה היה כבר יותר מידי.
אפריל:
בישראל: פסח
בגרמניה: פסחה
בגרמניה פסחה הוא גם חג האביב, בדיוק כמו שבארץ פסח הוא גם חג האביב. המסורת של ביצים וארנבים משוקולד נוסדה עוד מהתקופה הפגאנית באירופה. אני לא זוכרת בבירור את מנהגי החג, יש שם משהו שכולל ארנב שאיבד או גנב ביצים מיוחדות והילדים צריכים לחפש אותן, כמו שאנחנו מחפשים את האפיקומן בליל הסדר. רק שהם מקבלים בסוף ביצים משוקולד, ואנחנו מקבלים חצי מצה.
בכל מקרה, המילה "כשר" כמובן מקורה בעברית וברור למה היא משמשת, וגם בגרמניה משתמשים בה גם על דברים שהם לא דווקא קשורים לכשרות יהודית. כמו הביטוי "זה לא כשר", כלומר שמשהו לא כשורה.. לא תקין.. בעיקר בתחומי הדת. ככה גם בגרמניה משתמשים במילה "כושר".
עיקר הקושי שלי בפרויקט הזה הייתה האינטראציה הדו לשונית. לשותפה שלי היה מעט קשה באנגלית, ולקח לי זמן להבין שבגלל הנימוסים היא לא אמרה כשהיא לא מבינה. לפעמים היא לא הבינה את מהות הנושא עליו דיברתי. יצא לנו להתווכח על דברים כלשתינו בדיאבד הייתה דעה זהה. בנושאי אירוח לא היה קצר תקשורתי משמעותי, אבל בתחום העבודה הקצר הקשה, במיוחד שגם בעברית אני לא השותפה האידאלית.
לא במפתיע היו פערים תרבותיים בין הישראלים לגרמנים, בתחום העיצוב ובכלל.
הגרמנים מעצבים מאוד מאוד נקי, לעומת הישראלים שאוהבים להשתמש בהרבה יותר צבעים ואלנמטים. אין ספק שיש מה ללמוד מהם (אף על פי שאני חושבת שהם קיצוניים מידי לרוב).
ההתנהלות מול המורים היא שונה. הם קוראים למורים בשם המשפחה והם מאוד מנומסים. הייתה תופעה, שאני לא יודעת אם היא כללית בגרמניה, או ספציפית בכיתה שבה השתתפנו: הם נתנו "כבוד" למורה שלהם כמעט כאילו היא אלוהים, כל מה שהיה לה לומר הוא קדוש. ברמה קיצונית. לעומת הישראלים שאוהבים לתת תיגר לכל דבר שאומרים להם, הם ליהפך, הולכים כמו סרגל.
היה מעניין. טוב שהיה.
חבל שלא הייתי מסוגלת לארח אותם כשהם היו בארץ.
נ.ב - העבודה בין היתר מופיעה בתערוכה בירושלים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חזותית