בשנה שעברה קיבלנו תרגיל לקריקטורה אישית. ציירתי משהו מאוד משעמם. השנה שוב קיבלתי את אותו התרגיל. הפעם החלטתי לחקור קצת יותר לעומק את המחשבה הנוכחית שלי כלפי עצמי. 

נדמה לי שלאחרונה המחשבות מרחיקות אותי מהקרקע ואני מנסה למשוך את עצמי בחזרה לשלמות. 

בצורה קצת שרוטה, קצת בוגרת וקצת ילדותית, קצת חושפת וקצת מסתירה. לכן הטכניקה הזו - מסתירה צבעוניות, דרך שריטות מגלה וחושפת. טכניקה שמתחברת בראש לפעילויות לילדים (מי לא גירד פנדה בחנוכה?).

הציור הזה הזכיר לי ציור שעשיתי לפני 10 שנים. הרבה יותר פסיכי מהיום. חריטה על שקף: