(עריכה מאוחרת: הדמות נבחרה! אפשר לקרוא את הראיון שערכו איתי בנושא באתר פורטפוליו)

בתחילת הסמסטר הציעו לכל תלמידי ההתמחות באיור בתילתן להגיע לקבלת בריף במוזאון לאומנויות בחיפה, על כך שהם מעוניינים לפתח דמות שתתאים ליצג את מחלקת הילדים בששת המוזאונים בחיפה: מוזיאון חיפה לאמנויות, המוזאון הימי, מוזיאון טיקוטין (לאמנות יפנית), מוזיאון חיפה, מוזיאון מנה כץ ומוזיאון הרמן שטרוק. (המדעטק לא נכלל במוזיאונים העירוניים).

עד המפגש איתנו, המיתוג הקיים כלל כל מני כפות ידיים צבעוניות.

עשינו סיור במוזאון ונראה שהתערוכות במוזאון לאמנויות מאוד מרשימות. היו גם ילדים ונראה שהפעילויות מאוד אנטלגנטיות. לכן יש צורך בבניה של דמות שתשדר את האיכות של הפעילויות לילדים, עם זאת גם שתמשוך אותם, כן, גם באופן כמעט מסחרי.

מכיוון שחיפה מאוד מגוונת, רציתי לצור דמות שלא תהיה מזוהה עם מגזר כלשהו.

המליצו לנו שילדים לא מזדהים עם דמות מותג שהיא בת. זה נשמע מוזר, אבל זה נכון. בנים מזדהים רק עם בנים, בנות מזדהות גם עם בנים וגם עם בנות.

כמובן שיש מקרים יוצאים מן הכלל, כמו למשל "דורה", שהיא אמנם ילדה, אבל היא די טום-בוי.

ישבתי וחשבתי ודמיינתי לי סיטואציה של הילדים במוזאון, של חבורה חמודה שמגיעה למוזאונים ולכל מוזאון עם האופי שלו, מתאימה דמות משלו.

כדי להתאים לתחום האמנות והיצירה וגם כדי להצמד למיתוג המתוחכם אך שובב, היצורים בנויים מכתמי דיו שיצרתי, עליהם עברתי בפוטושופ לשינוי צבע ויצירת הגפיים.

אז המצאתי חבורה:

הרמן: 

טיקו: 

בת 8, יפנית. ילדה עדינה ומנומסת. 

אוהבת קולנוע, אנימציה וקומיקס. 

מטפחת גינת זן ומגדלת צמח בונסאי שעובר במשפחה שלה כבר שלושה דורות.

לומדת איך להיות גיישה.

כץ: 

בן 10 ממוצא רוסי/צרפתי, חוקר ומתעניין.

מטייל הרבה בטבע ובעיר ומצייר אנשים, בתים, צמחים ומה שיש באזור.

כרמל: 

בן 9, ילד חברותי. אוהב להכיר אנשים ומקומות חדשים לשחק בהם קרוב לבית (בחיפה). 

ביחד הם:

את השם מוזאונצ'יק הציעו מהשיווק של המוזאונים.

התבקשנו גם להציג את הדמות על מוצרים שונים בכל מני שימושים. בדיאבד היה טוב אם הדמות הייתה מתלבשת בכל מני דרכים שקשורות לפעילויות בחגים.

נ.ב זו תחרות אמיתית בין הסטודנטים. יתכן ויבחרו באחד מאיתנו (לפי ההגשה נראה שהעבודה שלי ועוד 2 עבודות "עלו לגמר"). מעניין מה יהיה עם זה. אולי תראו את אחד מהיצורים האלו בחיפה.

קומיקס שאיירתי לפני כמעט שנה, אבל רק עכשיו התפנתי לערוך את הטקסט. מכיוון שזהו סיפור עם זכויות יוצרים, אני לא יכולה למכור את הקומיקס, אלא אם אתגר קרת יסכים, בינתיים קבלו אותו פה. מי שרוצה גרסה יותר ברורה וגדולה אפשר לפנות אלי :)

קומקיס על פי הסיפור "דג זהב" של אתגר קרת (מתוך הספר "פתאום דפיקה בדלת").

על תהליך העבודה:

קראתי את הסיפור. הכנתי סקיצות כלליות במחברת. אח"כ ציירתי בעפרון (כולל הטקסט) על דפי רבע גיליון (49/35 ס"מ בערך), על זה עליתי בעט, אח"כ סרקתי והוספתי את הטקסט במחשב.

יש פה הרבה מאוד עבודה עם רפרנסים. כלומר שהתבססתי על תמונות כדי לעבוד על התנוחות המסובכות יותר וגם הנופים (כמו התמונה בת"א שצילמתי והתמונה מטירה). הבית של הדמות הראשית הוא מתוך זכרון, מתבסס על בית של סבא וסבתא של חברה שלי, משום מה כשקראתי את הסיפור הבית שלהם ממש התאים לי לאווירה.

הערת שוליים:

צילמתי כמה העתקים וחילקתי למורים שלי וכמה חברים בהגשה האחרונה שלנו בשנה ג'. המבקר החיצוני היה עומר הופמן, שהוא מאייר שאני מעריכה כבר כמה שנים. עקבתי אחריו כשהיה פעיל פה באתר ישראבלוג כסטודנט בבצלאל. כשגרתי בירושלים (נדמה לי שזה היה כשהייתי בשנת שירות ב2006), הייתי בפסטיבל "עט לשינוי" שם הוא הציג את הקומיקס שלו, ואני קניתי ממנו קומיקס בשיא הגרופיות. עכשיו מאוד ריגש אותי שהייתה לי ההזדמנות לתת לו קומיקס משלי במתנה, ועוד הוא אמר לי שכדאי לי לחלק את זה בפסטיבל הקומיקס.

עכשיו גם כסטודנטית לאיור (למעשה סיימתי את לימודי ההתמחות באופן רשמי), זו הייתה סגירת מעל מרגשת מבחינתי.

כמובן שגם היה נחמד מאוד לתת לשאר המורים שאהבתי ללמוד איתם את הקומיקס.

בתקווה שבעתיד יהיו עוד הרבה דברים לחלק. ולמכור :)

התבקשתי לעצב מודעה מאויירת לפסיטבל אקותיופיה, שיתקיים ב-16.6 בבאר שבע, בגינה הקהילתית. התלהבתי מהרעיון.

*מוצגת התוצאה הסופית, התהליך יוצג בהמשך בפוסט נפרד.

הפרסום מגיע במספר מידות על פי בקשת הלקוחות:

פוסטר במידה 33/40 ס"מ

מכתב במייל במידה של A4

הזמנה לדואר: 20/11 ס"מ

שלט חוצות במידה 200/600 ס"מ

אחרי כל זה, חסר לכם שלא תבואו :)