לפחות תנסה

בס"ד

אף פעם לא התקבלתי למשהו.

לא לפרוייקט מחוננים בכיתה ד', 

אחר כך לא לפרוייקט מצוינים בכיתה ו',

ואז לא לפרוייקט מצוינים באנגלית בכיתה ז'

וכשניסיתי שוב בכיתה ח' גם לא עברתי.

תמיד אמרתי שאני חייבת להמשיך לנסות (כיאה לשם הבלוג) ושאני לא יכולה לתת לזה לעצור אותי.

מה שצריך לקרות קורה- ואם לא התקבלתי לשם אז כנראה שאני פשוט לא צריכה להיות שם.

ואלוהים, היו לי רגעים שזה שבר אותי

כי בסך הכל ציונים טובים היו ויש לי ואני באמת נחשבת אחת מהחכמים של הכיתה.

ולאט לאט עברתי שינוי, 

גם חברתי וגם שכלי (ככה אומרים?)

במקום לחרטט במבחנים ולקבל 80+ התחלתי ללמוד ולקבל 100,

במקום להסתגר בתוך עצמי התחלתי לדבר ולהיפתח,

ואז זה הגיע.

אני, הילדה הלא מחוננת ו/או מצויינת בעליל, התקבלה לבית ספר למחוננים ומצויינים בתחומי המדעים והאומנות הנודע גם בשם- יאסא.

אני.

עברתי.

אני עברתי.

ולא חירטטתי כמו שאלוהים יודע שאני בהחלט יכולה,

הייתי אני. הילדה הלא מצויינת ו/או מחוננת בעליל.

והם רוצים אותי.

אז תודה לכם מורים יקרים שלא קיבלתם אותי פעם אחר פעם,

כי מה שצריך לקרות קורה,

וזה הרגע קרה.

אני עומדת להיות ילדת פנימייה (כנראה)