עכשיו את תלכי ותכתבי פוסט על זה נכון?
על זה שאני אגואיסטית,שלא איכפת לי ממך, שההתנהגות שלי דוחה, שאני לא בוגרת.. להמשיך? נראה לי שהבנו את הנקודה.
לא, אף אחד לא ביקש ממך לוותר על הלימודים.
ולא, אף אחד לא ביקש ממך לוותר על העתיד שלך.
כולה ביקשתי 3 שעות מסכנות..רק בשביל החיבוק שלך ובשביל הידיעה שאת עדיין שלי.
וכן אני זאת שכרגיל אסע את כל הדרך המסויטת הזאת, ושגם אחזור אותה בחושך, בפקקים ובגשם.
אבל אפילו את זה אני לא יכולה לקבל. כי את עמוסה. גם אני עמוסה בסדר?
ואיכשהו זאת אני שנוסעת כל פעם עד אלייך כי אצלך זה כזה ביג דיל כל פעם לעלות על אוטובוס ולבוא אליי..
אפשר לחשוב שאת נוסעת לתאילנד. כולה נסיעה של שעה ועשרים.
אז את כועסת ועצבנית עליי וזה מובן.. כי אני אגואיסטית ולא אכפתית וכל התכונות שהוזכרו למעלה..
שתינו יכולות להסיק מזה שאין לך מה לעשות איתי, וכמו שאמרת- את צריכה לחשוב על מערכת היחסים הזאת נכון?
אז תני לי לחסוך את העניין הזה בשבילך..
אני יעזוב אותך, ייתן לך כמה זמן ומרחב שאת רוצה.. תהני ושיהיה לך בהצלחה.
אני עם כמה שאני מצטערת לא יכולה לשנות את ההתנהגות שלי.
זה קשה לי יותר מידי, כנראה את יותר חזקה ממני ואין מה לעשות.
אני לא מצליחה להתגבר על הגעגועים והמחשבות עלייך.
ואני גם לא יכולה להגיד לך שבעתיד אני אצליח.
כל מה שאני יכולה להגיד זה שאני אשתדל.
אבל זה כמובן לא מספיק ובגלל זה נראה לי עדיף שאני אעזוב אותך קצת ואתן לך קצת מרחב. בהצלחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Jessie18