יום הולדת 99 לסבתא יהודית. סבתא שתמיד צחקה וקפצה, שיחקה איתי "כושי קטן", למדה ממני את הרוטינים משיעורי ההיפ-הופ שלי, שרה איתי בקולי קולות בנסיעות ולימדה אותי לרקוד וולס.
סבתא יהודית נהגה לספר לי על הפגישה הראשונה שלה עם סבא משה, על הפיקניקים הרומנטיים שלהם, על ארוחות השישי המשפחתיות שעשו עם אחותה שולמית ובעלה הבריטי.
היא סיפרה לי איך ישבה עם ההומלסים ברחוב המקביל על קפה, ולימדה אותם מתמטיקה ממחברת בית הספר שלה.
סבתא יהודית שלי, שאני ככ אוהבת, המלאה באנרגיות חיוביות, שופעת יופי ובריאות, ישבה אתמול בכיסא גלגלים ובהתה בדבר-מה לא-ידוע באוויר. היא לא שמה לב כשדיברו אליה, והמשיכה לבהות.
היא לא שמה כשניסו להאכיל אותה בעוגת יומולדת, ורק בהתה נכחה.
היא לא הרגישה כשהבן שלה, סבא אלון, ישב וסיפר לה בדמעות כמה הוא מתגעגע לעצותיה החכמות, לדרכים המיוחדות שלה להפריד את הריבים בינו לבין אחותו (דודה נלי).
כל הערב אתמול עמד לי גוש בגרון, והיו לי דמעות בעיניים.
אני אוהבת אותך סבתא יהודית שלי, ואני רק רוצה לאחל לך חופנים, ערימות והרים של מזל טוב. המון אושר, ובעיקר המון בריאות.
"הפרחים פורחים שוב באביב, אך הזקן לא יפרח עוד לעולם" -סנקה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Professional Dreamer