קח את הנשיקה ושמור אותה בכיס.

עוברים דירה, ובמקום לארוז חפצים אני עורמת רגשות וזכרונות וסוגרת אותם עמוק עמוק בין עיתונים בארגזים עטופים סלוטייפ ומדבקות "שביר".

המון קרה וקורה כבר תקופה, אך אני עייפה מכדי להרחיב ולספר. רק אומר שנסחפתי בצלילה בין בחורים בריח כביסה ואני לא מוצאת את הדרך חזרה לאוויר. שלחתי לאחד הודעה והוא לא ענה, ובזמן שבניתי תסריטים על מה שאומר לו כשניפגש בעבודה מחר- השני סימס, ולא אשקר- שמחתי לשמוע ממנו, אבל התאכזבתי שזה לא הברמן.

יש לי המון שאיפות ואפס יכולת לבצע כרגע, אז הכל נשאר בגדר חלומות ואני כותבת אותם בכתב יפה על נייירות בצבע פסטל, מגלגלת לגלילים קטנים ושמה בצנצנות ריבה ריקות לאחר כך, כשאגדל.

נו טוב.