קיץ. קיץ וקיץ, ולכולן יש רגליים שזופות, ולכולם יש גב שזוף, ולכולן וכולם חיוכים רחבים על הפנים, ולכולן וכולם יש אושר רגעי כזה כשהם יוצאים מהבית והאוויר חמים ונעים (לפחות כאן בירושלים), ובכל מקום יש המון אבטיח וגלידה.
קיץ.
קיץ וקיץ, ופשוט כיף לי וטוב לי, לפחות בינתיים. ישבתי בגינת שעשועים לפני כמה ימים, וכהרגלי בחנתי את העוברים ושבים ולכל אחד המצאתי סיפור חיים, שם ותחביבים. ואז חשבתי על הקרובים לליבי, על תחביביהם ועל חייהם. על מערכות היחסים שלי עם כל אחד מהם, ופתאום הבנתי כמה שאני מוקפת באנשים הכי מקסימים בארץ..וחייכתי לי כזה חיוך דבילי, מאושר..מקסים.
קיץ.
קיץ וקיץ, ולי יש חבר, וחברים וחברות, ואמא חיה ואבא חי ואחים ואחיות חיים (ושניים מתים, אבל לפחות הם במקום טוב יותר) ושתי כלבות מהממות וחתול מקסים ואהבות ותחביבים ו..ואושר. ואני פשוט האדם הכי בר מזל בהסטוריה.
קיץ.
קיץ וקיץ, ואני קוראת כל יום את הסיפור הכי מצחיק ומקסים ומתוק שנכתב מעולם, והוא נקרא "אלכסנדר והיום האיום ונורא ולא טוב בכלל" מאת ג'ודית ויורסט.
קיץ וקיץ וקיץ וקיץ וזין על העולם, כי אני פשוט מ א ו ש ר ת