|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
ונאמר- אמן.
התקבלתי למכינה שהכי רציתי, נכנסתי לרשימה ואני רשמית מחזור י"ז. עברתי תיאוריה וחזרתי ללמוד נהיגה, התכנית היא לדפוק רבאק עד הטסט.
יש לי תור אצל המקעקעת למחר, וקטן ויעלית באים לעמוד לצידי. הקשר עם אבא התחזק, קפטן הוק וידא שאבוא לבר בשישי הבא (אגב, יום האהבה!~!) ועל זה נאמר- אמן ואמן.
אני צריכה לזכור עכשיוים כאלה, לחלוק אותם עם אנשים שהעכשיו שלהם לא משהו, או עם עצמי כשהעכשיו שלי קצת נבול.
תודה אלוהים על האושר הזה, אמן שימשיך, תודה!!
| |
כמה כיף
כמה כיף לי העבודות שהסתדרו לי פיקס, קפטן הוק שבא לי בול בזמן ובמקום המתאים, החברים שלי הכי טובים קטן ויעלי שאתמול ישבנו עד 4 בלילה בחביבי בר ושיחקנו נוור.
כמה כיף לי המכינה בשנה הבאה, הלשון שנגמר, הטיול לאיטליה-צרפת-הולנד שמגיע עוד כמה חודשים.
כמה כיף לי, אלוהים! כמה כיף.
ואמן שהכל יסתדר על הדרך הטובה ביותר עם הרסיטל, עם הקפטן, עם המשפחה והחברים. באמת אמן ואמן.
| |
נוזלית
יש חלקים של טליה בכל מני מקומות, בצפון ובדרום ובמרכז. נתנה להלל, ולקטן, לחברים- ורק לי לא נשאר.
ואני מרגישה שאני מסתובבת סביבי במעגלים מחפשת אותי.
מה עשיתי?
| |
חלמתי שיש לי חבר ברבי
נגמרת לאט לאט. זה משעשע באיזשהו מקום, כשאני עוצמת עיניים ורואה אני מקומטת ועייפה, וכשאני פותחת ומביטה בי במראה אני נראית לעצמי כפוטושופ.
אתמול לא יכולתי לסבול אותו ורציתי שילך. מאסו עליי השטויות והשקרים..כל חיי אני מאמינה באגדות וסיפורים, מדוע אני לא יודעת, אך לאחרונה אני מתחילה להאמין שאליס מסוממת וסינדרלה סתם בכיינית.
יש לי אדם אחד בראש, והוא לא יוצא. זה משגע אותי. אני לא רוצה אותו בראש שלי, הוא לא רוצה להיות שם. אני לא רוצה לחלום יותר ואני לא רוצה לשמוע יותר סיפורים. אולי בגלל זה לא משנה לי לתת לקטינים לרייר מעליי ולזרוק אותו לנאיבית שלו.
אני כל כך שמחה שהוא כבר לא מאוהב בי..
| |
כמה אושר
הייתי רוצה להיות בלון צהוב וגדול ומלא באושר. אושר בשבילי ואושר לתת לכולם, אבל כל מה שיש לי זה פיסות גומי רטובות מרוק עם ריח של מפעל שאין בהן שום אינטימיות.
אבא ואמא התפחלצו כשראו את טל. הם אמרו שהוא כמו בגן, שאם הוא לא מספר בדיחה אין לו מה להגיד. שהוא מוריד את הערך שלי פי מליון, ואני מעלה את שלו באלפים. הם לא עזבו את זה לרגע. הם אמרו שהוא אכן חתיך, אבל חוץ מזה הוא מסוג האנשים שאין להם ממש ערך כבני אדם בשבילי כי אנחנו מתרבויות שונות ואין לנו כלום במשותף.
בהמשך היום גיליתי שקטן יותר פצפון משחשבתי. הוא לא מסוגל לעמוד זקוף מולי. הוא מתרץ לי את זה במליון דרכים, אבל בסופו של יום הוא שיקר לי שלוש פעמים- פעמיים מהן ישר לפנים בלי מצמוץ או בושה. וגם עכשיו הוא לא מצטער ששיקר, אלא מצטער שהתבלבל. האמת שנמאס לי כי הוא לא רואה אותי ממטר. כל יהום והלילה הוא מקטר לי שאני אגואיסטית חסרת לב כלבה, ושלא אכפת לי ממנו בשיט אבל כשאני לוקחת צעד אחורה אני רואה שבעצם זה ממש לא נכון. שאני כן מתקשרת וכן דואגת וכן אכפתית אפילו שזה אולי הדבר שהכי קשה לי בעולם, פשוט כי יש לו המון ערך בעיניי, והוא..הוא רק נלחם למעני כשזה מתאים וכי אין לו מישהו אחר. אני חיידבת להודות שהערך שלי אליו הולך ויורד, בטח עכשיו כשאני רואה עם מי הוא בחר לנסות וליצור קשר חדש..הוא יבקש ממני להסביר, אני יודעת אבל אני לא רוצה. אני רוצה לירוק עליו בחזרה, ממש כמו שהוא ירק עליי.
'אתה באמת פוגש מישהי?'
לא! מבטיח לך נשבע!'
'אם היית פוגש, היית אומר לי?'
'ברור!'
טוב אז לך תזדיין ואל תתרץ לי שלא רצית לפגוע- כל יום אתה פוגע בי וכל יומיים אתה סוחט ממני כל אושר וביטחון במילים הרעות שלך בטלפון...
| |
שיחות טלפון מחרישות אוזניים
מהכי אהוב סולל דרך לזה שממנו הכי נמנעים במהירות של חץ מקשת.
אין לי יותר מה להגיד ואני באמת לא רואה איזו משמעות יש לשיחות האלה, כי אני די בטוחה שהוא לא שומע יותר מחצי, או לפחות לא מפנים. כמה אכפת לו ממני וכמה אכפת לו מזה שאיבד את חברה שלו, את האדם שהקשיב לו ואהב אותו, נתן לו הרגשה שהוא מוערך וחשוב, קריטי אפילו?
באמת אני כבר לא יודעת כמה אכפת לו ממני.
| |
מכווצת
אזהרה!
בחורה זאת היא מסוכנת. כל הנכנס אתה לקשר שיש בו קצת מעבר קרוב לוודאי יתכווץ בשלב זה או אחר.
בחורים יקרים- אנא, שמרו על עצמכם ממני וקחו צעד אחורה.
הייתם צריכים לראות איך הגבוה הזה נהיה קטן כשאמרתי לו שלא הולך...
| |
על מדים
מתחשק לי להתגייס, ושהמפקדים שלי יחשבו בשבילי. אני אהרוג את השרירים שלי בשבילם ובשביל הארץ- רק קחו ממני את החופש לשנתיים
אני לא יכולה לראות אותו יותר. זה אוכל אותי שהוא מתנהג כמו טיפש, וזה מוציא אותי מדעתי. פחדניות זה הערך הכי גרוע שיכול להיות, מדכא שאני לוקה בו לפעמים. שיסע להולנד, אולי שם הוא ימצא אומץ בין ג'וינט לג'וינט
אני רוצה לראות את הגבוה הזה כבר..!
| |
כל כך חזק
אני רוצה לבכות. לצעוק. כל כך פאקינג חזק.
אני רוצה אותם ולא מגיע לי אף אחד.
פרפר וציפור, וברגע שיגלו את הכנפיים שלהם- שניהם יעופו ואני אהיה אבן מתגלגלת על מדרכות ריקות עם ריח של עלים
| |
הילד שלו גדל להיות נער רחוב, טוב לב אך מסכן ועצוב כי הוריו כיבו לו את האור
אמרתי ליוסי דברים איומים ונוראים, זה מה שעשיתי. אמרתי לו שהוא אבא רע, ואפילו שזה נכון- מי אני לעזאזל שתגיד לו?
הוא אמר שהוא נמושה. שאלתי אותו אם להיות נמושה זה בסדר בעיניו והוא אמר שלא. אז אני לא מבינה. אני באמת לא מבינה! אם אתה עושה משהו שהוא לא בסדר, ואתה יודע שהוא לא בסדר- פשוט תפסיק! אני לא מסוגלת לשאת את המחשבה שאנשים עושים דברים איומים ונוראים ואפילו סתם לא בסדר בעת שהם מודעים לכך שזה לא בסדר, אבל הם פשוט ממשיכים. זו מן חולשה שאני לא מוכנה לקבל.
הוא הביא לעולם ילדים. ילדים, שניים, בשר ודם וצרכים ורגשות- והוא עזב אותם. הוא נתן לילד שלו לישון על ספסל. הוא נתן לו לגור בבית בו הוא מרגיש מאויים כי אמא שלו (המשוגעת) מאיימת להחליף מנעולים, לא קונה אוכל ונעלמת לכמה ימים בלי לענות לטלפונים או להשאיר פתק.
הילד שלו חי בטרור. זה הורג אותי שקטן חי בטרור ושסיוי יודע את זה ופשוט לא עושה כלום. למה הוא מתרץ לי תירוצים? מי אני שהוא מרגיש שהוא צריך לתרץ לי? למה הוא חושב שבכלל מותר לו לתרץ תירוצים? שיסתום כבר את הפה המלא בבולשיט שלו, במטאפורות מאולצות ובחיוך מעושה. שיפסיק לוותר לעצמו. "אבל מתוקה שלי," הוא אומר לי "החלום שלי זה לגור בבית בו אני יכול לחבק את כל מוכי הגורל. להאכיל אותם ולפנק אותם ו" אני לא מבינה איך אדם בן 50 מסוגל לדבר ככה. הוא לא אמור להיות בוגר? אז מה אם יש לך חלום? אם לא הגשמת אותו לפני שהבאת ילדים עם מפלצת (ידעת שהיא לא אחראית, ולכן מתוך כך שמישהו חייב להיות אחראי לילדים שלכם זה צריך להיות אתה כי היא לא מסוגלת נפשית), אז אתה לא יכול להגשים אותו עד שילדיך יוכלו לדאוג לעצמם. "אבל חמודונת הוא מסוגל לכך בפני החוק" הוא אמר. אבל יוסי- הוא לא מוכן לכך בפני הרגש. וזה באשמתך. אז תתעורר. תאכיל את הילד שלך. תשקה אותו אהבה וחיבוקים, תקבל אותו ותאמין לו. אני מאמינה לו. לא כי אני יודעת שהוא לא משקר או כי זה מה שקרה, אלא פשוט כי הוא אמר אז אני מאמינה לו. תאמין לו גם אתה. אתה בן 50 יוסלך, תתנהג ככה.
אני שונאת הורים שלא יודעים הורות מה היא
| |
רגעים של
כמה ימים טובים.
אנשים טובים.
אתמול הרגשתי קצת מקולקלת שלא נהניתי בגינה עם "הם" והפתרון שלי היה אלכוהול. גם היא עם האדום בשיער קצת מקולקלת. והיא עם הצהוב עצובה וחושבת. ושני האחרים..הם פשוט ישבו עם האייפון מביטים בתמונות ישנות, צוחקים על עצמם כשקטן מחייך לידם.
כמה שקט התמלאתי כשהגעתי הביתה, אפילו שלא היה רועש. השעה הייתה ככ מוקדמת שאפילו ציפורים עוד לא צייצו חזק ככ. אני לא יודעת מה הרגשתי. הרגשתי הרגשה לא בטיחותית. כאילו אני מסכנת את עצמי...
עכשיו אני מתוסכלת. ככלכך מתוסכלת...הבסיסט הבריז (שוב) המתופף בלחץ, ונשארתי עם פסנתרן נפלא ונהדר ותומך- ובכל זאת הוא לא הרכב של 3 נגנים. אני באמת לא יודעת מה לעשות..אני קצת מותשת. אני אולי שוקלת פשוט לוותר על החרא הזה ולהתמקד בדברים שהם החיים באמת.
לסיכום- אני מאושרת בצורה משונה, אבל מה זה משנה. לפחות מרוח לי חיוך מטופש ואדום כשאני רואה אנשים חדשים (קורה די הרבה לאחרונה).
| |
*בת דודה שלי, הבת 2 וחצי* "אמא שלי, יפה שלי, מתוקית. את נוררא נחמדה. אני יכולה את האייפד?"
הייתה קצת התלבטות אם לחגוג יומצמאות עם המשפחה או החברים. זו דילמה שאני מאמינה שיש כמה וכמה שחולקים אותה אתי. בחרתי משפחה, כי את הערב העברתי עם חברים וכי..משפחה זו בכל זאת משפחה, לא משנה איזה חרא אתה עובר אתם.
והיה כל כך כיף!!
בני ובנות הדודים והדודות שלי מקסימים אחת אחד. כל הסבים הסבתות, הדודים הדודות גיסים גיסות וכו'- אני אוהבת את המשפחה שלי עם כל הלב. אני אוהבת שאני מגיעה וכולם מוציאים מצלמות "דוגמנית! איך מהגנים האלה-מצביעים על סבא-יצא דבר כזה-מצביעים עליי-?. אני אוהבת שבזמן הארוחה כולם משחקים שריידס ומשחק השירים ו"החיות המופלאות", ושכשהארוחה מסתיימת כולם שוכבים על הספות בסלון ומתלוננים ש"מי האידיוט שמבשל טוב כלכך?? איך נשחק "סרדינים" כשאנחנו לא מסוגלים לזוז..?" ואז קובעים לחדר כושר מחר ב10:30.
נפלא בעיניי שאנשים מבוגרים לא מחזיקים מעצמם יותר מדי בשביל לשחק ומוצאים הנאה ב"תופסת הפחדות" שכונתי. אין הרבה משפחות כאלה.
אח של אמא הגיע ארצה לפני 3 שבועות, וביום שישי הם עוזבים. הוא, אשתו וארבעת הילדים המקסימים שלהם. אני כל כך אתגעגע אליהם..כמה נחמד לחגוג למדינה 65 שנה עם חומוס פתות ופלאפל הום-מייד, עם כל המשפחה צועקת בגינה וברחוב "אחת, שתיים, שלוש עדן!!!" ואז זו צועקת בתסכול "אבל דגרת..!" בלי באמת להתכוון
משפחתי היקרה,
אין אהובה מכם. אני מודה לכם על היום, נעמתם לי מאוד והסחתם את דעתי ממחשבות היומיום הכבדות והמעיקות, מהחברים, מקטן, מהלימודים. היה חופש נהדר!
יום הולדת שמח ישראל! עד 120 ועוד ועוד ועוד.
| |
קנאית
ואוהבת אנשים שמאמינים בחדי-קרן ובקשתות עשויות מקסם פיות וכריות ממולאות מרשמלו. אני אוהבת את הסרט פיטר פן כי הוא נהדר. אני אוהבת כשיש רוח חזקה שמרגישה כאילו היא תקח אותי למקומות רחוקים וירוקים עם שמיים תכלת ועננים עננים עננים.
| |
למ
ראות יש ככ הרבה כח. אני לא מתכוונת למראות שרואים בהן את אנחנו, אלא מראות שרואים בהם הכל חוץ מאנחנו.
ניצנים- לילותיים כי טוב. אני כל כך שמחה שאנחנו שמחים ומאוהבים. אני נהנית להפוך למשהו גבוהה ומחוייכת של קיטש :)
| |
עננים ורודים
יש לי מחשבה צפופה, אבל אני לא חושבת כלום.
אני רק לובשת ג'קט ג'ינס דהוי ומקווה שמישהו יסתכל עליי ויחשוב מחשבות דהויות פחות.
אם הייתי פרפר, היה לי יותר טוב?
| |
די!!!
| |
מגירות של אושר נעולות בארונות נעולים של כאב ומבחוץ-
כלום. עיניים רפויות מעל שפתיים מרוחות אודם צועק רפויות גם הן.
פתחת אותי היום.
פתחת כל כך, שהמגירות שלי נשארו עירומות לעולם.
מחכה לראות מה הלאה
ראיתי את חיפושית היום.
הממ...
| |
דפים:
|  כינוי:
Professional Dreamer מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
