|
על אנשים ועל חולות, על נשים בלי מקלחות
הרגשת ניצחון שוטפת אותי כשאני מזדקפת על פסגתו של הר, ושיערי מתקלח ברוח.חיבה על הסובבים אותי, כשאנו סובבים את המדורה ושרים על סוזנה, מניחים ראש ויד זה אלה על אלה. שעשוע כשהקפדניות יותר מתאמצות להביט בהשתקפותו של שיערן שלא נחפף ארבעה ימים דרך שלולית שנותרה מהשיטפון הלא צפוי אמש. חיבור נהדר, כשברגעים של "אין לי כוח" חבר מושיט לי יד, ועוזר לי להמשיך ולטפס בעלייה.
הטיול הזה היה כל כך נהדר. הרגשת נינוחות ואהבה הציפה את כולנו, מדרבנת אותנו לעזור אחד לשני בדברים מלחתוך סלט לטיפוס הר ארדון הבלתי אפשרי כמעט, לגלגול השק"ש ב5 בבוקר לפני היציאה למסלול, לסתם חיבוק ללא מילים כשצריך. אני מרגישה מחוברת לאנשים שהיו איתי. מחוברת בצורה חדשה לגמרי. אנחנו באמת עלינו הרים יחד, יום אחר יום. ראינו אחד את השני ברגעי משבר, בסביבה לא מוכרת- בחול, ללא ציביליזציה, בלי מקלחת, בלי דברים קטנים כמו שוקולד וסיגריות. אני לא יכולה באמת להסביר את הימים האחרונים. אני יכולה רק להגיד שחזרתי מאושרת. חזרתי גאה. בעצמי ובכל מי שהיה איתי. זאת הייתה חוויה כל כך נהדרת...
הר ארדון: הר סהרונים: העלייה הצפונית מהמכתש למצפה: נקודת תצפית 660: קיר האמוניטים:
| |
בהצלחה לי
מחר הופעה.
מתחשק לי לפעמים לשמור את הקול שלי לעצמי, למקלחת ולמברשת השיער, איפה שאיש אינו שומע.
אני די לא מתה על אי הביטחון שלי בעצמי...
| |
משחק תפקידים
כואבות לי הלחיים מלחייך בשביל כולם,וכואב לי הלב מלאהוב אותם. העפעפיים שלי כבדים מדי, וסוגרים עליי את העולם. אני לא רואה כלום. אני רק יודעת. אני יודעת שאם אני לא אהיה שמחה, חמה, חייכנית ואוהבת בשבילם, לא באמת תהיה סיבה אמיתית ל..איך לומר..? לי.
כואב לי הגרון מלעצור את הבכי, ושורפות לי העיניים מעיפרון שחודר עם דמעות. כואבות לי האצבעות מהקשת הפאקינג סיסמא המזדיינת לכלמני אתרי אינטרנט רק בשביל לראות אם הוא אולי מחובר, כי אין דבר אחד בעולם כרגע שאני צריכה יותר ממנו. ואי אפשר. אי אפשר כי הוא 3,300 ק"מ ממני. ואי אפשר כי סבא שלו רוצה אותו, וכי הוא בחופש, וכי יש לו דברים יותר מהנים לעשות מלדבר איתי כרגע. בכל זאת, הולנד בשבילו זה כמו אוסטרליה בשבילי.
אין לי כוח. הלוואי שייגמרו כבר הדמעות.
|
נכתב על ידי
Professional Dreamer
,
2/7/2012 20:49
בקטגוריות אעא!, בלבול, העט השחור, עזבו אותי., משפחה, קטן וקומפקטי, שנייה להרגע, פסימי, שחרור קיטור, Tears and sadness
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
כשאהיה גדולה אני רוצה להיות נסיכה
ילדות קטנות רוצות להיות נסיכות.
גם לא ילדות קטנות רוצות.  וזה היופי בסיפורי אגדות שוביניסטים. לנסיכה אין כוח, אבל היא לפחות נסיכה..
אני חושבת שזה קצת מנחם. אני לא בטוחה.
Bein a princess isn't all, It's cracked up to be- Princess Dianna
| |
תחזיק אותי חזק
כמה טוב פשוט..להרדם על מיטתו, לשאוף את הריח שלו עם כל נשימה..להרגיש את חום הגוף שלו עוטף אותי שלווה...וסתם לחלום..להתעורר ולראות את העיניים שלו, היפות יפות יפות האלו, פשוט מביטות בי, מחויכות, אוהבות.
כמה אני אוהבת לכתוב על כך ביומן הפרחוני שלי, עם העט השחור שלי..לחוות הכל מחדש :)
כמה אני אוהבת את הרגעים האלה של אושר טהור..בשביל רגעים כאלה אני חיה :)
| |
|  כינוי:
Professional Dreamer מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
קטן חוזר עוד 5 ימים..:)
