קח את הנשיקה ושמור אותה בכיס.

טעם שפתיו כמו משכר

אני נאבדת בלהט שהוא משליט בי

כשהוא מחזיק בי ומלקק בצוואר.

עיניים נעצמות וגניחה

כמו נפלטת מעצמה.

נרדמת כשראשי מונח על חזהו,

מחוייכת ורגועה.

היינו רק שנינו,

חבוקים,

עורי החשוף מול שלו,

והוא מגן עליי ממשב רוח לילית שהגיח מחריץ בחלון.

אני אוהבת אותו

רוגע

כשעם הרגעים הראשונים של מודעות בתחילתו של יום

אני שואפת אוויר ישראלי.

תה זעתר,

עיתון,

לחמנייה שאחי אפה אתמול,

מבט לנוף ירושלמי מוכר, מעודד

ותפילה חרישית

שכל הימים יתחילו כך

ירדו שלגים קטנים הבוקר. הם לא טיפסו לי על הצעיף או הכובע, ולא עצרו אף לא לרגעון הקטן ביותר על האדמה.

אבל הם רקדו את ריקוד העליז שלהם, מברכים ביום טוב את הערים בשעות הקטנות של הלילה.