|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
ככה הרבה
כמה מילים רצו לי בראש היום..על דמיונות, על הפתעות, על שמחה ועל בלבול ובסוף נשארתי עם חיוך דבילי עצב קטן בעיניים ומחשבה אחת- הצעיר הזה כל כך פשוט ונהדר, והלוואי והייתי מסוגלת להתאהב בו ולשכוח מאחרים. פשוט לאהוב ולהיות נאהבת. ברשימת השמות שלו הייתי "מאמי שלי" וברשימת השמות שלי הוא היה "אהוב" עם תמונת נשיקה. היינו אוכלים גלידה בערבי חמישי ומתגרים זו בזה בכל צורה אפשרית, מסיימים את היום בנשיקה. הלוואי והייתי מסוגלת לפשטות כזאת, לאהבה ללא מחשבות. הייתי רוצה להיות טיפה פחות חכמה אני חושבת.
אבל אני לא, ואני לא בטוחה כמה רע לי עם זה. אני אוהבת לאט לאט את עצמי כפי שאני, לומדת להכיר מי זאת בכלל. כיף לי עם הבלי לחץ שלו, ועם הנשיקות בטעם פיצה-סיגריות-מסטיק שלנו ב5 בבוקר. טוב לי שהוא הולך וזה לא נורא בעיניו, ושהוא דואג לקרוביו אבל יודע איפה נופל הגבול. הוא כזה גבר בעיניי..הוא מהמם והוא שומר.
זכיתי להציץ לעולם קצת אחר משלי בפגישות הקצרות עם טל, אבל סיימנו והוא התבאס אבל..אני מבולבלת וזה ממלא אותי גאווה ואושר. מזל שלא הכל פשוט וקל, ומזל שיש לי חששות ופחדים ומזל שיש לי בעיות שאני צריכה לפתור.
| |
חלמתי שיש לי חבר ברבי
נגמרת לאט לאט. זה משעשע באיזשהו מקום, כשאני עוצמת עיניים ורואה אני מקומטת ועייפה, וכשאני פותחת ומביטה בי במראה אני נראית לעצמי כפוטושופ.
אתמול לא יכולתי לסבול אותו ורציתי שילך. מאסו עליי השטויות והשקרים..כל חיי אני מאמינה באגדות וסיפורים, מדוע אני לא יודעת, אך לאחרונה אני מתחילה להאמין שאליס מסוממת וסינדרלה סתם בכיינית.
יש לי אדם אחד בראש, והוא לא יוצא. זה משגע אותי. אני לא רוצה אותו בראש שלי, הוא לא רוצה להיות שם. אני לא רוצה לחלום יותר ואני לא רוצה לשמוע יותר סיפורים. אולי בגלל זה לא משנה לי לתת לקטינים לרייר מעליי ולזרוק אותו לנאיבית שלו.
אני כל כך שמחה שהוא כבר לא מאוהב בי..
| |
כמה אושר
הייתי רוצה להיות בלון צהוב וגדול ומלא באושר. אושר בשבילי ואושר לתת לכולם, אבל כל מה שיש לי זה פיסות גומי רטובות מרוק עם ריח של מפעל שאין בהן שום אינטימיות.
אבא ואמא התפחלצו כשראו את טל. הם אמרו שהוא כמו בגן, שאם הוא לא מספר בדיחה אין לו מה להגיד. שהוא מוריד את הערך שלי פי מליון, ואני מעלה את שלו באלפים. הם לא עזבו את זה לרגע. הם אמרו שהוא אכן חתיך, אבל חוץ מזה הוא מסוג האנשים שאין להם ממש ערך כבני אדם בשבילי כי אנחנו מתרבויות שונות ואין לנו כלום במשותף.
בהמשך היום גיליתי שקטן יותר פצפון משחשבתי. הוא לא מסוגל לעמוד זקוף מולי. הוא מתרץ לי את זה במליון דרכים, אבל בסופו של יום הוא שיקר לי שלוש פעמים- פעמיים מהן ישר לפנים בלי מצמוץ או בושה. וגם עכשיו הוא לא מצטער ששיקר, אלא מצטער שהתבלבל. האמת שנמאס לי כי הוא לא רואה אותי ממטר. כל יהום והלילה הוא מקטר לי שאני אגואיסטית חסרת לב כלבה, ושלא אכפת לי ממנו בשיט אבל כשאני לוקחת צעד אחורה אני רואה שבעצם זה ממש לא נכון. שאני כן מתקשרת וכן דואגת וכן אכפתית אפילו שזה אולי הדבר שהכי קשה לי בעולם, פשוט כי יש לו המון ערך בעיניי, והוא..הוא רק נלחם למעני כשזה מתאים וכי אין לו מישהו אחר. אני חיידבת להודות שהערך שלי אליו הולך ויורד, בטח עכשיו כשאני רואה עם מי הוא בחר לנסות וליצור קשר חדש..הוא יבקש ממני להסביר, אני יודעת אבל אני לא רוצה. אני רוצה לירוק עליו בחזרה, ממש כמו שהוא ירק עליי.
'אתה באמת פוגש מישהי?'
לא! מבטיח לך נשבע!'
'אם היית פוגש, היית אומר לי?'
'ברור!'
טוב אז לך תזדיין ואל תתרץ לי שלא רצית לפגוע- כל יום אתה פוגע בי וכל יומיים אתה סוחט ממני כל אושר וביטחון במילים הרעות שלך בטלפון...
| |
|  כינוי:
Professional Dreamer מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
