קח את הנשיקה ושמור אותה בכיס.
אני מילה גסה. אני חושבת; |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2014
בפעם הראשונה
בוא נחזיק ידיים ונדבר על צרפתית
נסתכל על מאפה ולא נאכל
בוא נלבש את התחתונים הפוך
וננעל את נעל ימין על רגל שמאל ואת נעל שמאל על ימין ו
בחיי שמעולם לא עשיתי אף אחד מאלה!
בוא נרוץ בגשם לתוך הכינרת
או נעכוב אחר שמן המנועים שצף על הכביש אחרי הגשם
סתם בשביל לצחוק
בוא נשרוק את רובין הוד בשני קולות
ונטפס על עץ
עד הצמרת
ושם
בוא נשכב שם בלילה על הגב וננסה לקרוא בדיחות בכוכבים
בוא נתחבק בצל עצי זית
ונברך
אני אותך ואתה אותי
ברוך אתה ה'
שהחיינו וקיימנו והגיענו עד עצם היום הזה.
| |
גשר
לשיניים?
לקפוץ ממנו?
לחרבן תחתיו?
לא, לא. לעמוד ולהסתכל על המכוניות שעוברות עליו במהירות האור.
| |
נוסטלגיה באריזה חדשה
ירושלים ירושלים.. יש לך ריח של פעם, הכבישים בך מצופים זכרונות.
בדיוק כמו שהשארתי אותך, קרה, יפה, נהדרת- אך עם זאת כל כך שונה. נוהל שבת של יעלו ושלי היה לצאת שישי בערב לסירה ולישון אצלי, ובשבת בצהריים לסוע לצור הדסה,בכביש המנהרות. אני מכירה את "המנהרות" כמו את כף ידי (כי למי יש זין לסוע מעין כרם?), אבל אסור לסוע בדרך הזו כי זורקים שם חומצה ובקבוקי תבערה. מרכז העיר והעיר העתיקה, מחצית מהפילם שלי מלא בהן- גם לשם אי אפשר יותר ללכת מחשש לאלימות..אז לאן ילכו תלמידי י"א-י"ב כשיבריזו משיעור אזרחות?
ירושלים יקירתי, אני אוהבת אותך כל כך והתגעגעתי. מוזר לי לחשוב שמסוכן אצלך..את בכלל הבית שלי. אז לחנוכה הקרב ובא אני מאחלת לך מעין רפואה שלמה. אני מאחלת לך ולי יחד שתמצאי שלווה ונחת, ושלא תדעי עוד אלימות ופחד.
| |
מעלות-תרשיחא עיר האורות
חג המולד קרב ובא, ומעולם לא ראיתי אותו מקרוב כל כך. הרחוב בכפר שמתחת לבית מנצנץ ומהבהב באדום, ירוק וזהב, ועצי ענק קובעים מחדש את חוקי הגובה, משוויצים בכוכבים ואיילים זהובים שמתנוצצים למרחק. החנויות והגלידריות מלאות קישוטים, ופתותי שלג מעטרים את כל חלונות הבתים והחנויות, והנהדרות מכל הן הילדות בשמלות הסנטה-קלאוס.
הימים שלי מלאים בהתרגשות לאחרונה, אין לי ביטחון אמיתי לגבי מה מרגש כל כך אבל זה מנצנץ לי בבטן, מושך אותי הלאה. קישטתי היום את הדירה לכבוד חג שאני לא חוגגת, אבל הצבעים והאורות כל כך יפים שלא שלטתי בעצמי!
אני מרגישה גדולה פתאום, ברכב בדרך חזרה מהסופר, כשמצרכים להכנת עוגיות שוקולד-צ'יפס בשקית רב-פעמית במושב האחורי. יש משהו שונה בלהגיע מותשת אחרי לילה ארוך לדירה שלך, לפשפש אחר המפתחות בתיק שלך ולפתוח באצבעות כושלות וחיוך אווילי את הדלת. ואז לצנוח בים של מצעים עם ריח של כביסה *שלך*, לא של אבא. לקום ולקחת שני אדוויל וקפה בספל שלך, שאף אחד עוד לא שתה ממנו.
הלוואי שהמשך השבוע יהיה נהדר ושהסופש יתעלה עליו, הלוואי ששירי אהבה טיפשיים ימצאו את דרכם משפתיי אל האוויר הקריר סביב, הלוואי שכל יום יהיה בלתי נשכח, כל יום בשדרכו השגרתית הנהדרת.
| |
|  כינוי:
Professional Dreamer מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
