| 3/2013
למ
ראות יש ככ הרבה כח. אני לא מתכוונת למראות שרואים בהן את אנחנו, אלא מראות שרואים בהם הכל חוץ מאנחנו.
ניצנים- לילותיים כי טוב. אני כל כך שמחה שאנחנו שמחים ומאוהבים. אני נהנית להפוך למשהו גבוהה ומחוייכת של קיטש :)
| |
גן שקמים
תהיות נערמות סביבי. אני כהר עירום של שאלות, כנה מדי בשביל להגן על עצמי, ושקרית מדי בשביל לקבל תשובות.
| |
ללוויתנים יש אף בגב כדי לשטוף את השמים
ראיתי פרפר. ראיתי פרפר ורציתי לתפוס אותו, אך הוא עף גבוה מדי בשבלי ולא הגעתי.
ישבתי, ונדם חיוכי לרגע. חשבתי על הפרפר שאבד לי ועגמתי. ואז חיש התעודדתי כי חשבתי לי ביני לביני שפרפרים זה בשביל שיעופו, ועם בני אדם הם רק שחים מפעם לפעם, וזה ודאי לא בשביל לתפוס.
מצחיק כמה אני רק ילדה שמחפשת כיוון
אני מתגעגעת לשני הקטנים, ופוחדת משהו מיום הזכרון שלו הקרב ובא.
| |
עננים ורודים
יש לי מחשבה צפופה, אבל אני לא חושבת כלום.
אני רק לובשת ג'קט ג'ינס דהוי ומקווה שמישהו יסתכל עליי ויחשוב מחשבות דהויות פחות.
אם הייתי פרפר, היה לי יותר טוב?
| |
די!!!
| |
כמו כולן
נתאהב בלילה קיצי, וכך תתחיל רומנטיקה עדינה מופלאה
אני רוצה להתאהב מחדש, באביר על סוס לבן שייקח אותי רחוק,
כי כרגע קצת מתחשק לי למות.
| |
בעכבות לב
ראיתי היום את סרטי הגמר של הבוגרים.אם זה לא היה בכתב, אולי הייתי מוחאת כפיים לאות כבוד- כי הם היו מצוינים. אבל זה כן בכתב, אז אנסה להביע רגשות במילים ולא במחוות נדושות כמו מחיאת כפיים.
הרגשתי ככ הרבה-הסרט "אריה" תפס אותי לא מוכנה. בסרט מסופר על חלק מחייו של לב, תלמיד שמינית מוכר בקרב הנוער הירושלמי בסה"כ, ולי בעיקר מוכר כאקס של חברה. הסרט הוא דוקומנטרי, ובתחילתו לב מספר על חלקים שהיו קשים יותר ופחות בחייו החסרים באב. בהמשך הסרט- לב נוסע עם הבמאי והצלם לפגוש את אביו לראשונה (באמתבאמת.לא מבוים). זה תקציר שטחי של רגשות עזים שעוטפים ב8 הדקות של הצפייה בו. אני יכולה לומר שללב יש קול נמוך, ושהצוות עשה עבודה נהדרת על הפקת סאונד. הצלילים והמוזיקה ששמו התאימו להפליא. וזהו, כי את הצילום לא הצלחתי לראות דרך מסך דמעות מזדיינות שלא הפסיקו לרדת. קינאתי בלב, ולרגע רציתי לדבר אתו, לחלוק אתו מילים שלבטח שמע כבר, כי כולנו בארץ מדברים עברית. לרגע רצתי שיביט בי, בי חסרת האב שאיש לא מביט בה כי איש לא יודע.
אני מעריצה אותו על האומץ לפגוש את אביו, ויודעת שלי אין את אותו האומץ לפגוש את שלי.
| |
אני משתקפת בשקוף הזה, שהוא אני. איך זה בכלל הגיוני אני שואלת, אפילו שהתשובה פשוטה- זה לא.אני משתגעת מהשקוף הזה! ככ ריק. יש בו משהו טפשי, וגוונים של צביעות ושקרים. אני משתקפת בו, כך נראה לי, כי מתחת לאודם ועיפרון, יש רק תווי פנים רגילים. אני לא יפה יותר, או יותר מיוחדת ומי שאומר אחרת משקר ואני לא רוצה לשמוע. אל תעלי לי את הציפיות, דני בבקשה. אל תגידי לי דברים שאני רק ארצה לשכוח כי אני לא רואה אותם כשאני מסתכלת במראה. אני לא רוצה לטבוע בים של דמעות כמו אליס, שרק רצתה לעבור בדלת לחלום, גם אם החלום שלה משוגע מעט
| |
מגירות של אושר נעולות בארונות נעולים של כאב ומבחוץ-
כלום. עיניים רפויות מעל שפתיים מרוחות אודם צועק רפויות גם הן.
פתחת אותי היום.
פתחת כל כך, שהמגירות שלי נשארו עירומות לעולם.
מחכה לראות מה הלאה
ראיתי את חיפושית היום.
הממ...
| |
אתמול בלילה
האוויר נשאף לי מהריאותנשאף על ידי מישהו אחר. אני כבר רגילה אבל..הוא החוויר. הוא פחד, אבל אני- אני הייתי במקום אחר. פרפרים עפו לי מול העיניים, והיה אור חזק. הייתי יפה, כן. כל כך יפה. והיו לי המון פרחים שהפיצו ריח מתוק והשמש זרחה, והיה עץ גדול שהטיל צל עגול על אדמה עטופה דשא. לא היה לי אוויר, ולא היה לי אכפת.
לא היה לי אכפת
לקבל קצת
גן-עדן
| |
|  כינוי:
Professional Dreamer מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
