| 4/2012
עליות ומורדות
הבוקר קמתי מהמיטה אחרי לילה לבן נוסף, והרגשתי שלא משנה איזה בגד אשים על עצמי, אני איראה רע. רופסת כזו, מגעילה. לו היה בי האומץ לקרוא לעצמי בשמות שבאמת כואבים, מן הסתם הייתי אומרת שהרגשתי שמנה.אבל כבר אין לי כוח להקיא, ואין לי כוח לכדורים. אין לי כוח לבריחות מהבית כדי להעסיק את עצמי במשהו מלבד הרעב שאוכל אותי כבר ימים. נמאס לי לאכול ולהקיא. נמאס לי להיות נחמדה, ולנסות לרצות. נמאס לי להיות מחויבת, ונמאס להיות חייבת. מצד שני.. אני רוצה יחס ואהבה, אני רוצה משיכה ביני לבינו, שיאהב אותי יותר מכל האחרים למרות כל הפאקים שבי. אני רוצה להקיא, להרעיב את עצמי, לחזור שוב לרקוד ולשכוח מהבית, מהמשפחה שאני צריכה לשמור ולהאכיל. אני רוצה לבזבז את הכסף שאני מרוויחה על סיגריות ועל סמים. אני רוצה להיות זנותית פה ושם, לחתוך ולבכות שקשה לי. אולי אם אקיא וארעיב את עצמי, אנשים מסביב יבינו. אני רוצה לכאוב כאב מוחשי. אני רוצה ליפול על הברכיים, נפילה שתשאיר צלקת. לא רוצה פאקינג אונס שיפיל אותי מבפנים וישאיר אותי משותקת לכל מגע של חום ואהבה. אני רוצה לכאוב כאב מוחשי. פיזי. גם אם זה לא בסדר, לפחות זה קצת יעזור.
"Hit me. I'm serious, I can't feel anything, hit me! Again, do it harder! I can't feel anything, this is so awesome!"- מהסרט 13
| |
As good as it gets
זכרונות ממלאים אותי. כל רגע שעבר כבר זיכרון הוא, וכל רגע שאני חיה עובר בן רגע, ולכן הוא זכרון. אני חיה זכרונות.
לו הייתי צריכה לבחור זיכרון אחד אותו הייתי חיה שוב ושוב, הייתי בוחרת באותו הלילה, בו הרגשתי שהוא אוהב אותי יותר מכל, וזה כל מה שחשוב.
הזיכרון:
אני שוכבת לצדו, כך, כשהירח מטיל את צילו על עורו הלבן, המתוח באופן מושלם על שרירי גופו, שמתעקלים באופן מושלם, עולים ויוררדים עם נשימותיו.הרגע הזה, הנשימות האלה שנשם עליי בכבדות ישנונית, הליטוף הזה שידו העניקה לי כל כמה זמן כשנדד מן השינה לרגע קצר- הרגע הזה ממלא אותי חום וחיבה, מעלה בי חיוך בכל פעם שאני נזכרת. הרגע הזה, אתמול בלילה, שעה 1:00 בבוקר, ה28.4.2012, יעטוף אותי בחום לעולם ולנצח. הרגע הזה, זה הכי טוב שאפשר.
"Some of us have great stories, pretty stories that take place at lakes with boats and friends and noodle salad. Just no one in this car. But, a lot of people, that's their story. Good times, noodle salad."- As Good As It Gets
| |
בוקר טוב עולם (פוסט 23)
ישנתי. סופסוף, אחרי כמעט שבוע ללא שינה, ישנתי.
ישנתי שינה טובה ועמוקה, ואף סיוט לא תקף אותי, לא התעוררתי מזיעה ומפוחדת.
אני יודעת שהשינה הזאת נבעה מהעובדה שהגוף שלי התעלף בגלל עודף אדרנלין וריגושים, ומחסור בשעות שינה, מים, אוכל, ודם. אבל בכל זאת, כשהתעוררתי, פשוט הרגשתי טוב.
מתחשק לי לרוץ. לרוץ ליער כלשהו, לשיר ולרקוד.
מתחשק לי לאכול. לאכול לחם וביצה וסלט. ולשתות המון המון מים.
מתחשק לי לשחות, ולא לפחד בכלל. מתחשק לי לשכב בשמש, בזרועותיו של האהוב שלי.
בוקר טוב עולם, בוקר טוב.
רק הודעה אחת קטנה-
תקופה טובה ומאושרת באה. אני מרגישה את זה בכל חלק בגוף שלי.
| |
אני אשן, ואני אחלום..(פוסט 22)
"Ik ga slapen. Ik wil dromen van een kindje in de wieg.
Ik ga slapen, ik wil dromen dar ik nar de sterren vlieg.
Ik ga slapen, ik wil dromen vat citroenen aan een boom.
ik ga slpen, ik wil dromen, dat ik droom."
Willem Wilmink
כשאני ישנה, אני חולמת סיוטים. ואז אני מתעוררת. מתעוררת לחלום חדש. אני לא חולמת על נסיך ונסיכה שחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה, אלא על נער אחד, כביכול פשוט אבל בעצם לא פשוט בכלל. עם עיניים כחולות, שבולעות אותי כל פעם מחדש לים של מחשבות.
והנער הזה, הוא אהוב של איזו נערה אחת, כביכול מסובכת, אבל בעצם פשוטה להפליא.
והיא אוהבת את הנער הזה, ככל שיכולה נערה לאהוב נער.
אני חולמת את החלום הזה כל יום מחדש, חולמת ומתפללת חזק חזק שלא אתעורר לעולם. או לפחות לא לפני שנגשים את כל חלומותיך, ואת הסיפורים שאנחנו מרכיבים יחד כמו פאזל.
אני ישנה, ואני חולמת שאני חולמת.
| |
|  כינוי:
Professional Dreamer מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
