|
על מדים
מתחשק לי להתגייס, ושהמפקדים שלי יחשבו בשבילי. אני אהרוג את השרירים שלי בשבילם ובשביל הארץ- רק קחו ממני את החופש לשנתיים
אני לא יכולה לראות אותו יותר. זה אוכל אותי שהוא מתנהג כמו טיפש, וזה מוציא אותי מדעתי. פחדניות זה הערך הכי גרוע שיכול להיות, מדכא שאני לוקה בו לפעמים. שיסע להולנד, אולי שם הוא ימצא אומץ בין ג'וינט לג'וינט
אני רוצה לראות את הגבוה הזה כבר..!
| |
אפילו אם חיכית לי שנה וחצי,עדיין התשובה היא לא. ולחכות לי 7 שעות בקור מחוץ לבית זה לא רומנטי זה מטריד.
כל כך צבוע.
אל תתקשר יותר, תודות.
| |
דניאל חזרה מהודו
והיא לא השתנתה בכלל.
אני לא אוהבת שהמשפחה שלי מתנשאת מעליי ויורדת עליי וכשהם אומרים לי שאני נראית כמו זונה. אני לא אוהבת כשדניאל אומרת "נשארת אותה סתומה עם איפור ליצן ובגדים של..עזבי איפה הבגדים שלך בכלל?" ואמא רק מהנהנת בשקט.
| |
כמו גלשן מים, רק לא
שלום לך..חיה בבטחה. ברוך הבא לך מר מטר שמונים וחמש (כמעט).
שטה בין כוכבים שמנצנצים מאושר :)
| |
כנות של תמימות
כשמדברים אמת כועסים עליך
כשמדברים שקרים כועסים עליך
אני שונאת לשקר כל כך ולפעמים האמת מחליקה לי על הלשון וזה נעים אבל אז כועסים עליי
כל כך קשה לי להבין מה קורה מסביב...איזה עולם מוזר
| |
כל כך חזק
אני רוצה לבכות. לצעוק. כל כך פאקינג חזק.
אני רוצה אותם ולא מגיע לי אף אחד.
פרפר וציפור, וברגע שיגלו את הכנפיים שלהם- שניהם יעופו ואני אהיה אבן מתגלגלת על מדרכות ריקות עם ריח של עלים
| |
הילד שלו גדל להיות נער רחוב, טוב לב אך מסכן ועצוב כי הוריו כיבו לו את האור
אמרתי ליוסי דברים איומים ונוראים, זה מה שעשיתי. אמרתי לו שהוא אבא רע, ואפילו שזה נכון- מי אני לעזאזל שתגיד לו?
הוא אמר שהוא נמושה. שאלתי אותו אם להיות נמושה זה בסדר בעיניו והוא אמר שלא. אז אני לא מבינה. אני באמת לא מבינה! אם אתה עושה משהו שהוא לא בסדר, ואתה יודע שהוא לא בסדר- פשוט תפסיק! אני לא מסוגלת לשאת את המחשבה שאנשים עושים דברים איומים ונוראים ואפילו סתם לא בסדר בעת שהם מודעים לכך שזה לא בסדר, אבל הם פשוט ממשיכים. זו מן חולשה שאני לא מוכנה לקבל.
הוא הביא לעולם ילדים. ילדים, שניים, בשר ודם וצרכים ורגשות- והוא עזב אותם. הוא נתן לילד שלו לישון על ספסל. הוא נתן לו לגור בבית בו הוא מרגיש מאויים כי אמא שלו (המשוגעת) מאיימת להחליף מנעולים, לא קונה אוכל ונעלמת לכמה ימים בלי לענות לטלפונים או להשאיר פתק.
הילד שלו חי בטרור. זה הורג אותי שקטן חי בטרור ושסיוי יודע את זה ופשוט לא עושה כלום. למה הוא מתרץ לי תירוצים? מי אני שהוא מרגיש שהוא צריך לתרץ לי? למה הוא חושב שבכלל מותר לו לתרץ תירוצים? שיסתום כבר את הפה המלא בבולשיט שלו, במטאפורות מאולצות ובחיוך מעושה. שיפסיק לוותר לעצמו. "אבל מתוקה שלי," הוא אומר לי "החלום שלי זה לגור בבית בו אני יכול לחבק את כל מוכי הגורל. להאכיל אותם ולפנק אותם ו" אני לא מבינה איך אדם בן 50 מסוגל לדבר ככה. הוא לא אמור להיות בוגר? אז מה אם יש לך חלום? אם לא הגשמת אותו לפני שהבאת ילדים עם מפלצת (ידעת שהיא לא אחראית, ולכן מתוך כך שמישהו חייב להיות אחראי לילדים שלכם זה צריך להיות אתה כי היא לא מסוגלת נפשית), אז אתה לא יכול להגשים אותו עד שילדיך יוכלו לדאוג לעצמם. "אבל חמודונת הוא מסוגל לכך בפני החוק" הוא אמר. אבל יוסי- הוא לא מוכן לכך בפני הרגש. וזה באשמתך. אז תתעורר. תאכיל את הילד שלך. תשקה אותו אהבה וחיבוקים, תקבל אותו ותאמין לו. אני מאמינה לו. לא כי אני יודעת שהוא לא משקר או כי זה מה שקרה, אלא פשוט כי הוא אמר אז אני מאמינה לו. תאמין לו גם אתה. אתה בן 50 יוסלך, תתנהג ככה.
אני שונאת הורים שלא יודעים הורות מה היא
| |
מילים של צו ראשון
אני לא יכולה להרים את הראש, כי בין השטויות שכחתי איפה זורחת השמש
שאון, התערטלות. גילופין, וגהירה, ולהיגה, ופולמוס, ולבלר.
| |
|  כינוי:
Professional Dreamer מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
