כמה אקראיות יש במחשבות שמצטיירות בראשי ללא בושה. מתחשק לי ללכת לגן חיות אך לצערי אין לי זמן..במקום אלך לקנות פילם לטוב צילום עם המצלמה המקסימה והישנה להפליא שמצאתי בבית.
הלילה חלמתי על מדשאה ענקית ובכניסה שלט "אימוץ חלזונות". השלב הבא היה
גיחוך לדמיון המדשאה עם שלט ועליו הכתובת "חיל-זונות". כמה טיפשות אפשר
להעלות על הדעת כשהנושא המרכזי הוא רכיכה בעלת מחושים שגוררת סדרת צעקות
כשאין לה בית.
אם הייתי צריכה להגדיר את עצמי במילה אני חושבת שהמילה הייתה מעניינת..לא כמו עניין אלא כמו מיוחדת, מוזרה. או אולי..אולי לא?
הולכת ברחוב בטישרט ושורטס. השכונה אינה שכונה דתית, הרחוב לא רחוב ראשי- לא שאני צריכה לתרץ תירוצים. איש דתי עובר לידי וזורק לעברי תוך כדי יריקה "מה זה פה, את עירומה?". לרוב הייתי כנראה ממשיכה ללכת, כי אני לא מחפשת ריבים אבל זו הפעם השלישית בשבועיים האחרונים ששמעתי\הייתי נוכחת כשדבר כזה קרה, לכן עצרתי, הסתובבתי ואמרתי "סליחה, אדוני, זה עניינך מה אני לובשת? אתה לא חייב להסתכל, ואתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה, אבל לירוק?" התשובה של האדון הנכבד הייתה "סתמי שרמוטה". חייכתי בשקט והמשכתי בדרכי, אבל האמת? מגיע לאיש הזה שמשהו לא נחמד יקרה לו. משהו שיגרום לו להרגיש רע ונחות כמו שאני מרגישה ולא בפעם הראשונה, עכשיו.
מאמינים למיניהם יקרים- כשאני לבושה בחצאית ושרוול ארוך אתם מספרים לי על אחדות. כולנו עם אחד אתם אומרים לי. כולנו צריכים להתאגד ולפעול למען מטרות טובות. מצווה לעשות כך, ומצווה לעשות כך. ואהבת לרעך, את ששנוא עליך לא תעשה לחברך- איפה הערכים שלכם כשאני מחליפה לבגדים שלי? לבגדים שנושאים את הזהות שלי ואת מי שאני? אל תסתכל בקנקן, ככה אומרים. ואני אומרת תסתכלו, תחשבו מה שאתם רוצים. אבל לירוק על בחורה בת 17 ברחוב? באיזו רשות? אם אני לא לבושה לפי הסטטוס שקבעתם,אז אני לא יהודיה? לא שווה לכם? איזו משמעות יש למצוות שלכם אם אחרי שעזרתם לזקנה לחצות את הכביש אתם צועקים על נערות מתבגרות שהן שרמוטות?
לפעמים מתעורר בי חשק להעמיד את כל הצבועים האלה שמתלבשים יפה בשחור ולבן ומכסים את הנשים שלהם כי הם חסרי עמוד שדרה ולא מסוגלים לשלוט ביצריהם (כל זה כמובן עטוף ספרים שלמים של הלכה ומצווה ואלוהים) ולסטור להם אחד אחד. תתעוררו! זה לא דיקטטורה פה, לא מלחמת עולם. מותר לי להתלבש כאוות נפשי,עיר הקודש או לא. מעולם לא הערתי לאף אחד על הלבוש שלו, וכל כך הרבה פעמים העירו לי. אני לא מתכוונת להתקפל ולהתלבש בדרככם כדי שלא תירקו עליי. אני יוצאת מנקודת הנחה שאתם בני אדם ערכיים ומוסריים ולא תירקו עליי כי הברכיים שלי חשופות. אני בסה"כ נערה מתבגרת, אחת ממליון, שחם לה והיא בדרך הביתה אחרי יום ארוך. לא רוצים לראות? תפנו את המבט. וואלה, לא קשה.
אני לא מתגרה, ואני מכבדת. אני לא אסתובב באיזור שאני יודעת שיש בו אנשים דתיים בבגדים חשופים. אני לא אצא מהבריכה בבגד ים כי זה רק-לשנייה-לקנות-ארטיק. אני דווקא מתחשבת. לא מתוך הסכמה- מתוך כבוד. לגיטימי לגמרי שתתיחסו ביחס דומה אם לא שווה.
אלוהים לא מרחם על חארות שמקללים ויורקים כי יש להם כיפה על הראש. אף אחד לא. לא צריכים לירוק על הבת שלכם בשביל שתבינו..נכון?
הוא נישק אותי והפה שלו הריח מתערובת של מסטיק פירות ו...בצל?דחפתי אותו ממני בעדינות והשתחלתי בין האנשים למיקום מוקף בנות בו לא ינסו לחטוף אותי לקיר ולדחוף ידיים למכנסיים שלי.
יותם צדק. ליטופים עדינים ומבטים מעל עשן נרגילה או מדורה מושכים הרבה יותר ממסטיק-פירות-בצל ושיער ספוג זיעה. שיחות עד שעות מצחיקות מהנות פי המון מגמגומי חצאי משפטים שטופים אדי אלכוהול שהמשמעות שאולי הייתה להם אבדה בין המילה השנייה והשלישית.
"כל מי שמגיע לחקירה פשוט אומר 'מושי נתן לי' זה פשוט מן.מכסה את הכל כזה" מושי. רק אמירת השם גורמת צמרמורת. "זה כזה מן- הוא הכריח אותי! הוא דחף לי את זה בכוח! באמת! חחח" סתום. לך הוא לא דחף בכוח. אותך הוא לא הכריח כלום. תהיה בשקט. "משנים נושא." "מושי..מושי..מושי..חח סתם. תכלס הייתי חבר שלו לפני שהוא נהיה קוקו. כזה ילד דפוק" "אתה יכול בבקשה להחליף נושא!" "מה אכפת לך שאני מדבר על מושי? אין לו שום קשר אלייך" התכווצות. "בבקשה פשוט...די"
הקשר שיש לו אליי (למעוניינים מביניכם) הוא זה: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=778918&blogcode=12931375
אזהרה! בחורה זאת היא מסוכנת. כל הנכנס אתה לקשר שיש בו קצת מעבר קרוב לוודאי יתכווץ בשלב זה או אחר. בחורים יקרים- אנא, שמרו על עצמכם ממני וקחו צעד אחורה.
הייתם צריכים לראות איך הגבוה הזה נהיה קטן כשאמרתי לו שלא הולך...
אהובה, איפה את? אמרת לי שתמיד נהיה פה אחת בשביל השניה, ושלא תעזבי אותי. הבטחת שלא כי את יודעת איך זה מרגיש אבל עזבת ואני מתגעגעת אלייך. אני צריכה אותך, ואת מסננת. טת רק מתקשרת כשאת צריכה דברים..אני באמת אשמח אם תדברי אתי מתישהו. תודה על התקופה שכן היית פה. אני מתגעגעת ואוהבת המון
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Professional Dreamer