קח את הנשיקה ושמור אותה בכיס.
אני מילה גסה. אני חושבת; |
| 7/2015
הנגאובר
לקחתי אותו לגג העולם. ישבנו על סלע והסתכלנו על הנוף בשקט.. הוא הסביר לי איך מוצאים את כוכב הצפון, וניסה לפענח את הנוף הלא מוכר לו שהיה פרוש מולו. הוא לבש את הסוודר עם הפסים שאני אוהבת, ושתה את הבירה במבט רחוק כזה של כינרת.
אני נשבעת שמעולם לא היה לי סקס טוב כל כך.. סשנים של שעה של התפתלויות, גניחות, שריטות והנאה שמרגישה פיקטיבית. לא יכול להיות שזה כל כך טוב..
פעם ראשונה קמנו בחמש וחצי, פעם שנייה בערך שעתיים אחרי. היה לי הכי קשה בעולם להשתחרר מהחיבוק שלו, לעזוב את המגע שלו ולהניח לו ללכת לצחצח שיניים ולהרכיב עדשות.
ועכשיו הוא ברכב של אחי, מדרים עוד ועוד כשאני בקרוב אצא צפונה..
הוא כמו עץ חיים כזה בשבילי, בא פעם בשבועיים ומחיה.
הגוף שלי רפוי ואני שוכבת על הספה בעיניים עצומות, משתדלת לא להרדם כדי שאוכל להמשיך לחשוב עליו..אהוב שלי הנהדר השאיר לי קצת ריח שלו עליי ואני לא בטוחה מאיזה חלק בגוף אז אני משתגעת עם הנגיעה העדינה של אקס כחול איפשהו באוויר מסביבי..
אני אוהבת אותך מאוד מאוד..
| |
אם לומר את האמת
הם רבו היום.. בזמן שהם ירו אחד לעבר השני מילים כואבות אחותי ישבה וטפטפה דמעות מלוחות לפסטה הטבעונית-נטולת-הגלוטן שלה, אחי הקטן התכווץ עוד ועוד במושבו ואחי הגדול תפס צרור מפתחות ונסע. אני המשכתי כאילו איני שמה לב למתרחש, משפשפת בסמרטוט צהוב את המטבח -צנצנות מדפים מקרר כיור רצפה..מקשיבה לשיח המעליב בין ההורים ודואגת שכשהדמעות מאיימות להטביע את אחותי לחבק.
אם לומר את האמת..אני לא מבינה איך הם שקעו שוב בבלגן כלכלי. הריסבתא רבה נפטרה לא מזמן והורישה לאמא הרבה כסף, והרי העלו לאבא את המשכורת ברוך ה, והרי את סוזי מסרנו ואני עזבתי את הבית..
אך אם לומר את האמת את האמת, האמיתית באמת, אני יודעת איך זה קרה..כי אמא עדיין לא עובדת, ואחי הגדול שקע בפסיכומטרי עד הסנטימטר האחרון מכל 175 הסנטימטרים שיש לו אז עובד הוא לא, ובמקום סוזי הם הביאו כלבה וחתול נוספים, ואחותי כבר בת 16 מתפנקת בוופל בלגי עם החברות למרות שזה לא כל כך משתלם..
ואם לומר עוד קצת אמת, למרות שאני לא בטוחה אם זה מעניין מישהו, חבל לי שהורי לא למדו משו מטעויות העבר (אני) ושהם לא שומרים ריבים מעיניהם ואוזניהם של ילדים בני 12 כמו האח הקטן שלי..
יש לי מעט רגשי מצפון על שעזבתי את הבית, וגם איזשהו חשש פנימי שאני אגיע למצבם בעוד עשרים שלושים שנה.. כואב לי שהשארתי את אחיי להסתדר לבד ברגע שנראה היה לי שהבנתי איזושהי נוסחה לחיים עצמאיים..
אבל דן אומר שככה זה בחיים, ושחייבים לשחרר. אני רק צריכה למצוא איך.. מעניין מה יהיה איתי ולאן אגיע בחיים..לא שאני מכוונת גבוה כל כך.
בינתיים כמעט מספיק לי שדן יחזיק לי את היד לאורך היום ויאהב אותי בלילה.. אולי כדאי לדאוג לדירה עם קירות מעט עבים יותר. אם לומר את האמת..בטוח כדאי דירה עם קירות עבים יותר..;-)
| |
|  כינוי:
Professional Dreamer מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
