קח את הנשיקה ושמור אותה בכיס.

התגעגעתי לתחושה של פתיחת בוקר עם התמתחות ושאיפה חדה, השעה שמונה בבוקר והלכתי לישון בחמש. לסוודר יש ריח של נרגילה ולחולצה שמתחת- של כביסה והמחשבה הראשונה היא, איכס אני חייבת לצחצח שיניים.

אני צוחקת כל היום ומצב רוחי מרומם, מי היה מאמין?

דירה חדשה, התחלה חדשה, גולשת חדשה בים ולוק הזמין אותי למסיבה שלו בשישי הבא. התחושה היא שגנבתי לאבוש את הסולם וטיפסתי לגג העולם, שממנו אגב רואים את כל מעיליא וחלק נרחב מהגליל המערבי, my new home.

יש המון דברים שאני לא מבינה, אני מרגישה ילדה. אני לא מתחברת גם להמון דברים שאני כן מבינה, מה שגורם להרגשה מרוחקת. 

לא כל כך אכפת לי מדברים, אני מתקשה למצוא את הרגשות שלי. 

אני מבינה את היופי במערכות יחסים רומנטיות ובסקס קבוע, לדוגמה, פשוט נראה לי כל כך הרבה יותר מעניין לקיים יחסי מין באופן קבוע עם אנשים משתנים, להיחשף לקינקיות ולאהבות של כל אחד- להתנסות עם מגוון. נראה לי יותר כיף להכיר כמה אנשים, לצאת איתם להנות איתם לדבר איתם- ולא להתחייב אליהם, לא להתחייב להתאהב בהם או להכיר אותם לעומק. 

ובכל זאת אני כמיהה לבחור הזה שהוא בכלל ילד. אבל הצחוק שלו כל כך יפה ומתגלגל, והקיצוניות שלו מעלפת. מעצבנת, אבל נהדרת. 

הוא ממש בסדר במיטה, וידעתי טובים יותר. הוא נראה ממש בסדר, וראיתי והייתי עם יפים ממנו. הוא חכם, ומזניח את זה. 

הוא בכלל לא הכי מוצלח שפגשתי, אבל הוא כל כך מוצלח בעיניי. אני לא חושבת עליו כל הזמן ולא מתעסקת במתי נתראה, איך איראה כש או מה הוא עושה- אבל כל פעם שאני רואה אותו אני נמסה.

מעשנת בינתיים ומביטה בשמש זורחת שוקעת וחוזר חלילה, שותה את הנס החזק חזק שלי, וחושבת אלף פעמים.

שמש יפה שכמוך, צורבת לי גוון נעים בעור.