הכל של סקרלט

מה הולך פה?

מתי איבדתי אותן?

אני לא מצליחה להבין.

מה קרה?

אני שונאת את ההרגשה שמשהו קרה ואני לא יודעת מה.

אני עשיתי משהו?

למה לא להגיד?

וזה מוזר, לא?

לשאול, משהו קרה? למה את לא מדברת איתי יותר?

לעשות עניין ממשהו שכנראה חסר חשיבות.

והחסר חשיבות הוא האישור לגודל החשיבות שאני נותנת לעניין.

אבל מה שמוזר פה, זה ששתיהן נעלמו.

בבת אחת.

ואני לא מצליחה להבין למה.

למה לא לענות?

תני תירוץ מטומטם. זה גם היה יכול לספק אותי.

אבל לא לענות בכלל?

אני משתתקת. 

התנועות שלי נהיות כבדות יותר,

אני מודעת פתאום לכובד של הגוף שלי ונזכרת שאני חייבת לחזור לעצמי,

כי ככה עצמי לא נראית.

חוסר ביטחון מטורף משתלט עליי,

ואם מישהו פונה אליי ומדבר,

אני לא מבינה למה.

הרי כנראה עשיתי משהו שגרם להן להיעלם,

ונראה שכולם בסוד הדבר , חוץ ממני.

וכמו מנטרה אני חוזרת להגיד לעצמי משפטים ממלאים,

הוא קיים והוא אוהב,

הם שלך ומתוקים,

את לא קטנה, אפילו די גדולה,

ואם מישהו לא רוצה להיות לידך,

שיילך להזדיין.

באמת, לא אכפת לי.

שיילכו להזדיין,

אני רק צריכה לדעת למה.

אני לא מבינה למה.