ביום רביעי עשיתי יומכיף עם נינה בנתניה, שם מתגורר החבר הצלם שלה. יום הכיף כלל גורמים נהדרים כמו: סושי, טיילת מדהימה ביופיה, הסרט "משפחת סופר על", פלייסטיישן, הכרת המשפחה של החבר (זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שאמא של מישהו הציעה לי להישאר לישון רק אחרי דקת היכרות איתי), ולסיום בית קפה מקסים, שמתחשק לי להרחיב עליו. הבית קפה ממוקם באמצע שדה נטוש, שכדי להגיע אליו צריך לנסוע כמה דקות בחושך מוחלט ולעשות סלולים בין עצים מפחידים ושדות גבוהים. מבפנים הבית קפה נראה כמו מאורה. אח מחממת את המקום,ומי שרוצה, יכול לשחק משחקי חברה כגון: דמקה, דוקים, שש-בש, דומינו וטאקי. אנחנו שיחקנו דמקה (הפסדתי נגד כל אחד מהם).  את הדרך חזרה הבייתה העברתי לבד במונית שירות (כיוון שנינה נשארה לישון), כשאני לחוצה בין חלון לבין איזה פלוני. לנסיעה לקחת את המכתב שגיל הכין לי כדי לעודד אותי, וחיכיתי כל היום לרגע שאוכל סופסוף לפתוח אותו. בפנים היה דיסק עם שיר, והמילים שלו. הוצאתי את הדיסקמן והקשבתי לשיר יחד עם המילים. השיר, שנקרא "You'll never walk alone" התאים בצורה מושלמת לנסיעה הלילית אותה העברתי עם חבורת זרים.

ת'אמת? התרגשתי.

והנה כמה תמונות שצילמתי בנתניה.

 

נחשו מה זה:

 

 

 

 

ים יפה:

 

מעלית לים (נכון מגניב?!)