נמאס לי מהכל, נמאס לי מזה שאני שמנה, מזה שאני מכוערת ואתם יכולים לומר שזה סתם צומי של ילדה בת 12 (כמו התגובות המגעילות שכתבתם לפוסט במומלצים) אבל באמת, באמת ככה אני מרגישה! במקום לעזור, במקום לתמוך, אתם תמשיכו עם התגובות המגעילות האלה גם אחרי שאני אכתוב את מה שאני הולכת לכתוב עכשיו. כי כולם נורא יכעסו עליי נכון?
נמאס לי מסבא שמביא סופגניות וטורטליני, ומכל הדודים שיושבים ובוחנים אותי אוכלת.
קפצו לי. אני אכתוב כאן מה שבא לי מתי שבא לי איך שבא לי. אף אחד לא מכיר אותי, מה יש לי להפסיד? למה אפילו בבלוג שלי אני צריכה לשמור את הדברים בבטן?!
אני כל כך שמנה. והבטחתי לעצמי שאני לא אגרר לאנה. זה לא יקרא אף פעם בחיים! אני לא חולת נפש, לא!
אבל זה כל מה שאני חושבת עליו- מה אני אוכלת, כמה אני שוקלת ואני כמו זומבי במחשב מרותקת לבלוגים של אנורקסיות. חשבתי היום על להקיא. כן,כן להקיא. רק מהמחשבה הזאת רציתי להקיא, מה אני ייצור? דיאטה בריאה, נכון? דיאטה בריאה- אני כבר לא יודעת.
מחר אני מקפידה בטירוףףף!
בבוקר קורנפלקס עם חלב, בצהריים פחמימות+ בשר ובערב ביצה, מלא ירקות כל היום וכ-ל היום ספורט! אני אשים מוזיקה וארקוד, אני ארכב לפארק באופניים, אני ארוץ שם כל היום, אעשה כושר במתקנים, כבר לא אכפת לי, זה לא יכול להימשך ככה!
שיום אחד אני טוכנת כמו בהמה ויום אחרי זה אני לא אוכלת כדי "לפצות" על זה.
כל היום ספורט, ומיום ראשון, בריא- באמת!
זה נוטף השראה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הדיאטה שלי