אבק ברוח

קטע פתיחה.

             הרבה זמן חלף מאז, וכל "שינג גלינ גלינג" (קרפנטרס) מוכר ברדיו העלה בי זיכרונות מרים

ומתוקים. לרוב מרים כמובן.

ועורר מחשבות על דברים שנדמה היה לי לפעמים שכבר שכחתי, או שרק היה לי נוח עם

ההרגשה שיום בהיר אחד זה עוד יקרה סתם כך, בלי טקסים או טיפולים אלטרנטיביים, פסיכולוגים

או מכות חשמל אני פשוט אשכח הכל ואסתכל על החיים מבעד לחלון פתוח.

ואראה הכל ברור, ללא כתמים ושריטות, בלי וילונות מוגפים שמכסים נושאים לא סגורים, או שכבות אבק שמסתירות

טראומות ופצעים שאסור לעולם לפתוח.

בזמן האחרון היה נדמה לי שכל שיר מהשנים ההן לוחץ לי על כפתור סודי בגופי ומזכיר לי פרט כזה

או אחר.  לרוב היו אלו דברים שוליים כמו עקבות של טעם מסוים או פריט לבוש נשכח, וזה הפחיד

אותי כל פעם מחדש.

אבל גם נתן לי את האומץ המתאים לנקוט בצעד מעשי ודי תמוה, בעניין הזה המסוכן עם הזיכרונות.   

קבעתי עם מרתה בבית קפה קטן ליד הפארק.....