Eat less, weigh less

ברור שאני רוצה לאכול הכל ועכשיו
להרגיש את כל הטעמים
להרגיש מלאה (אחרי יומיים של פחות מ-1000)

מסופקת מאכילה

אבל

רגשות האשם, השנאה העצמית שיבואו אחרי זה
להרגיש כמו כישלון

לדעת שהרסתי הכל אחרי יומיים מושלמים

ולהתחיל שוב "ממחר"
אני לא רוצה את כל זה

כי אני יודעת שאני יכולה גם להתגבר על הרצון לאכול

ולקום מחר בבוקר ולדעת שהצלחתי ולא התפתתי

ולדעת שכל יום כזה הוא עוד צעד לירידה במשקל

ואני הכי צריכה את זה עכשיו

אז - עוברים לטינספו
ומשפטי מוטיבציה

ופורקים קצת

וזה עובר

למה לא לאכול?

האם אוכל יותר חשוב מהגאווה שתרגישי כשתרזי?

קלוריות עושות אותך שמנה. באוכל יש קלוריות!

את רוצה ללבוש ביקיני בקיץ או להסתתר מתחת לחולצה?

את תיראי מצויין בכל התמונות כשתרזי

האם פעם מישהו "לא הבחין" בבחורה רזה?

תוכלי ללבוש את כל הבגדים היפים והקטנים האלו כשתרזי

את רוצה להיות הכי שמנה בעיר?

כולם יקנאו. כולם!

תוכלי להיות טינספו של מישהו!

עדיין רוצה לאכול את השוקולד הזה?

להתפתות לאוכל ולוותר לעצמך מראה על חולשה, תהיי חזקה, את טובה יותר מכל השאר.

אל תוותרי על משהו שאת רוצה תמיד לטובת משהו שאת רוצה באותו רגע.

תאווה לאוכל היא רק הרגשה.

אם זה היה כל כך קל, כולם היו רזים.

קלוריות לא יכולות לעשות אותך שמחה!

הקרבה היא ויתור על משהו טוב בשביל משהו טוב יותר.

הכל מתחיל בראש.

כל פעם שאת אומרת "לא" לאוכל, את אומרת "כן" לרזון.

תאכלי בשביל לחיות, אל תחיי בשביל לאכול.

כשאת מתנגדת לתחושת הרעב, זו הוכחה שאת לא העבד של הגוף שלך.

אל תאכלי! את רוצה להשאר שמנה?

רוצה לאכול? תסתכלי על הירכיים האלו!

את באמת רוצה להשאר במשקל הזה עד סוף החיים שלך?

תאכלי פחות -> תשקלי פחות

רזה זה יפה. אפילו יותר רזה זוהי שלמות!

אני מרגישה יפה רק כשאני רעבה.

תכבדי את עצמך. הניחי את המזלג.

תשומת הלב שלך צריכה להיות תמיד על הדיאטה.