אז אני עושה יותר בשביל עצמי.

אפילו הלכתי וקניתי בגדים חדשים עם חבר.

הייתי אצל הבחור ודיברנו על הכל, פשוט נראה לי שמשהו בו לא הטעם שלי, באמת שיש בו הכל אז זה נורא מסתכל אותי שאני מרגיש ככה.

בא לי על הריגוש של להכירז כל האווירה הזאת שמלאה באלכוהול, אני אוהב את זה.

מצד שני גם בא לי שקט.

נרדמתי אצלו. כאילו מה לעזאזל אני רוצה ממנו?

בפעם הראשונה שנפגשנו הוא אמר איזה משפט סיכום " אני בטוח שיהיה לך טוב".

אחרי זה היה לי חיוך מובך והוא לא הבין למה, אחרי זה אמרתי לו שאומרים דבר כזה כשלא מתאים וכאלה (אני צודק לא?).

בכל מקרה זה היה קטע מבוכה של דייט.

והוא אמר לי שלשום, "כמו שאמרתי לך אז, אני בטוח שיהיה לך טוב, רק חבל לי שזה לא איתי".

ולא בא לי לתת עוד צ'אנס אבל אני אומר לעצמי "פאק זה מה שרצית אז מה לעזא.."

כיף לי איתו נורא אבל זה לא זה, זה פשוט לא זה.

מכירים תהרגשה הזאת? שנורא בא לכם אבל לא.

אני לפעמים לא מבין את עצמי.

אבל אין, זה פשוט לא זה.