ביום בהיר אחד נכנסת לי לחיים , ומאז אתה כבר שם כמעט חצי שנה. הלכנו והתקרבנו יותר ויותר, פתחת עוד ועוד דלתות לתוך חיי וליבי. עד שהפכנו לזוג, שהענקתי לך הזדמנות ואחריה את גופי ואהבתי שרק גדלה מיום ליום. דיברנו שעות, חפרנו על נושאים מטופשים,

 צחקתי איתך ובכיתי איתך, רבנו ושוב השלמנו, יצאנו בהצהרות אהבה אין סופיות. הכנסתי אותך לבית שלי, הגבר הראשון שאני מביאה הביתה, ישבת על השולחן שלי, דיברת עם ההורים שלי והם אפילו אהבו אותך , צחקת עם אחים שלי וישנת במיטה שלי. נתתי לך את כולי ובשמחה, כי אהבתי ואמר לי שגם אתה אוהב. אז איך זה שאחרי כל זה אתה ישן פה לידי ואני קוראת את ההודעות שלך עם מישהי אחרת, שאתה אומר לה שאתה אוהב אותה ומוכן לעזוב אותי ואת הכל עבורה. אז אני שמה יד על הפה כדי להחניק את הבכי ואתה משמיע קול מתוק מתוך שינה, אולי אתה חולם עלייה עכשיו? ואני לא כועסת, כואב לי. ובבקשה אל תגיד שאתה אוהב, כי כמעט האמנתי