Hang on, just don't ever let go
זה מה שאני צריכה לשמוע עכשיו... HANG ON!
מה הייתם עושים אם הייתי מגלים אחרי חודשיים של נתק משפחתי מדוד שלכם שהוא ניסה לרמות את אבא שלכם, אחיו, מבחינה כספית?
או שאישתו ניסתה לגרום לאמא שלכם לעזוב את אבא שלכם??
או שאבא שלכם ניסה להתאבד בגיל 13???
אני אגיד לכם מה אני עשיתי. אני פניתי לרו.
והכי שמחתי לעשות את זה.
רו היא, מכיתה ז' או ח', החברה הכי טובה שלי. הכי טובה שיכולתי לבקש. הכי טובה שקיימת בשבילי, ולפעמים אני חושבת שהיא הכי טובה שאי פעם תהיה לי.
השינוי שעברתי איתה זה משהו שחיבר אותנו, אני מקווה, לנצח.
אני יודעת שזה משהו לא ריאליסטי לצפות לו כשאת בכיתה י'...
אבל אני לא יודעת מה יקרה לי בלעדייה.
מצד שני אני לא יודעת מה קורה לי עכשיו שאני עוד איתה.
אתם יודעים מה זו ההרגשה.. לשלוח למישהו:
I NEED YOU. NOW.
ולקבל בחזרה:
I'M HERE. ALWAYS.
?
זו ההרגשה הכי טובה בעולם.
אז בזמנים כאלו... שאני מרגישה כמו שאני מרגישה... שאני מבולבלת מכל מה שאני מרגישה...
אם אין לכם רו משלכם לכו תשיגו לכם אחת!
דרך אגב קראתי לה רו כי כולם אומרים שהיא בול רו ממשחקי הרעב :P היא באותו גיל כמוני אבל היא קטנטונת כזו ושחומה וחומד של דבר אז אני רואה איך הם משווים... כאילו לא לרו של הסרט-לפני שיצא הסרט קראו לה רו :)
(שרלוק וג'ון הן מה שהן כי הן התחפשו לשרלוק וג'ון וקוראות אחת לשנייה שרלוק וג'ון אז זה די התבקש ~קריצה~)
SIGH
אז כן התעלמתי לגמרי ממה שכתבתי בהתחלה..
אבל בעיקרון..
לא טוב לי.
אני ידעתי שיש ריב. ידעתי שיש נתק. בכיתי עד התייבשות כשאבא שלי ביקש ממני למחוק את דוד שלי ואישתו וכל מה שקשור אליהם מהפייסבוק ודברים כאלו... אבל... אתם יודעים זה היה מאוד חשוב לו...
לא ידעתי שהריב היה על כסף. לא ידעתי שאבא שלי צדק כשאמר לי לנתק איתו קשר..
כל מה שאני רוצה לעשות עכשיו זה לבוא אל אבא שלי, לחבק אותו ולהגיד לו כמה אני מצטערת שהקשתי עליו את זה... שהראיתי לו כמה זה כאב לי... כי ברור שלו זה כאב יותר.
וזה שהוא... ניסה להתאבד בגיל 13?
תבינו... הייתה לו ילדות לא קלה. אבא שלו עזב את הארץ ואת אמא שלו שנאלצה לטפל ב2 ילדיה לבד. אבא שלי נשלח לפנימיה בכיתה ג'... והיה שם הרבה זמן. מיותר להגיד(?) הוא לא סיים תיכון.
גם עכשיו... עד לא מזמן הוא היה במצב ממש לא טוב... היה נכנס להתקפי חרדה קטנים(?) כאלו שהפחידו אותי כ"כ... הוא לא עבד מכיוון שאחרי תאונה שעבר לפני 3 שנים הוא לא יכול לתפקד כנהג יותר... אז ביטוח לאומי עובד על שיקום מקצועי... אז אבא שלי התחיל לעשות הליכים לקבלת תעודת גמר 12 שנות לימוד. בשביל זה הוא צריך לעשות 10 יח"ל. אז עכשיו הוא לומד ואני רואה אותו מתעורר לחיים שוב... ישלו מטרה שוב.. זה משמח אותי כ"כ..
אבל מאז שגיליתי את זה קשה לי יותר ויותר להסתכל לאבא לי בעיניים. אני רואה את זה בכל פעם שאני מסתכלת עליו.
ילד פגוע. שלא הרגיש אהבה. לא מאבא שלו. לא מאמא שלו. לא מאחיו הגדול. ורוצה למות.
אני יודעת שזה מטומטם לחשוב על הרגשות שלי במקום על שלו.
אבל מחשבות על הרגשות שלו קורות אצלי במוח.
הבלוג הזה עוסק ברגשות שלי.
איך
מתגברים
?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
