Monster's life

לפעמים אני חושבת שהמניע שלי לא טהור.

אני רוצה להיות שחקנית מפורסמת.

מבינים ?! אני לא רוצה להיות רק שחקנית - עולה על הבמה, משחקת, עושה מה שהיא אוהבת, טובה במה שהיא עושה, כל הקטע של ההתרגשות לפני העליה לבמה והכיף שיש בלקבל תסריט חדש.
אני רוצה להיות מפורסמת - מישהי שאנשים יראו בקולנוע או בהצגות ויגידו אה אני מכיר אותה וירצו לקבל ממני חתימה. ושאנשים שהכירו אותי אז כאילו עכשיו יגידו אה למדתי איתה בכיתה. וההם שלא קיבלו אותי לבצפר יזכרו בי ויגידו לעצמם פאק .

גם המניע שלי לכתיבת הפוסט הזה.

אני רוצה לכתוב אותו כי אני אוהבת לכתוב אבל אני רוצה גם לכתוב אותו כדי שאני אקבל עוד כניסות. 

מבינים ?! 

אני יודעת שאני לא אמורה להיות שחקנית כי אני רוצה להיות מפורסמת. אבל זה חלק גדול מזה: להוכיח את עצמי.

ואני יודעת שאני לא אמורה לכתוב פה כדי לקבל כניסות. אבל אני עושה את זה: שיקראו ויגיבו ויעזרו ויבינו.

כל כך רציתי את זה. חודשים שדיברתיע ל זה. כמה שבכיתי על זה.

לא התקבלתי

הספור הענקי שעשיתי סביב זה נשמע כל כך טיפשי עכשיו. מביך.

ואני לא יודעת מה אני עושה עכשיו.

בעיות ריכוז ותנועה

מה זה אומר לעזעזל? אפעם לא אמרו לי את זה אמרו שיש שאני מדברת חלש, שאני מדברת מהר מידי, דיקציה

איך זה אפשרי? זה לא שאני מפגרת או משו אני יודעת שלא הייתי הכי טובה אבל 

בעיות ריכוז ותנועה?!

אז מה אני עושה עכשיו?

אני לא רציתי לבכות, זה כאילו לא סוף העולם. נראלי. אבל זה פשוט יצא מימני בלי שניסיתי זה לא שיבבתי או משו זה פשוט זלג על לחיי