בין כל אלה סך הכל רוצה לשמוח

לא רוצה לדבר לא רוצה לשמוע, פשוט שתעלם וזהו.

צא לי מהלב, אתה לא רצוי. שברת לי את הלב, פגעת בכבוד שלי ופעם אחרי פעם סלחתי לך.

ותמיד פגעת שוב, לא הייתה פעם אחת שסלחתי לך ולא חזרת על טעות ופגעת בדרך זו או אחרת.

ואתה אף פעם לא מבין, אתה באמת לא שם לב. וחושב שרק אני אשמה. ושוב אתה רואה רק את עצמך. כמה אגואיסט אפשר להיות ?

זה לא נקלט, חשבתי שאתה כל כך אחר ושסוףסוף אני לא מטומטמת. אני פשוט זבוב, אני נמשכת רק לחרא. אני נקשרת כל הזמן לאנשים שפוגעים בי שוב ושוב.

אני מרגישה כל כך טיפשה שהייתי כזאת עיוורת. אמרו לי ואמרו לי, פשוט לא ראיתי.

רק חיפשת לפגוע בי, אתה משחק יותר מדיי משחקים. לא מתאים לי.

אם אתה אוהב אז אתה אוהב, בלי שום דבר, פשוט נקי.

כמה שהייתי מתחשבת, וכמה שעשיתי בשבילך ונתתי מעצמי, טיפה לא הערכת. אפילו לא שמת לב על כמה דברים וויתרתי.

ומה אתה עשית ? שיקרת לי ? הבטחת ולא קיימת ?

ותמיד הייתי מוותרת, ומעלימה עין ופשוט לא רציתי לדעת. והיית זורק לי כל מיני משפטים ועובדות שכל כך לא רציתי לשמוע.

ותמיד היית מעליב אותי, ומשפיל אותי ועושה הכל בשביל להכאיב לי.

פשוט לא נשאר לי כוח, אין לי יותר כוח לכלום.

אני אוציא אותך אני מבטיחה שאתה תצא לי מהלב, מהראש, מכל מקום. אתה פשוט תעלם לי מהחיים.

אני לא אוהב אותך יותר אף פעם, כי פגעת בי, וכמה הלב שלי יכול להחזיק ? כמה אני יכולה לסבול ככה ?

וכן, היה לי כל כך טוב איתך. אבל איתך תמיד בכל טוב היה גם רע. כי היית מוצא עוד סיבה לריב ועוד סיבה לריב.

אין שום משמעות לקשר שלנו אם אנחנו רבים כל יום.

וכמה מדהים היית כשהיינו יושבים, וכמה חשבתי שאתה אמיתי. אבל אתה כולך מסכה אחת.

אני לא אתפלא אם כל הזמן שלנו לא אהבת אותי בכלל, שהכל היה שקר.

כבר ידעתי כל יום מה הולך להיות, קצת נשבר לי לשמוע את התלונות שלך כל הזמן. תמיד יש לך תלונות.

כל יום היית בא אליי עם משהו אחר. שגם הוא היה שולי ומטומטם.

ואם תסתכל אחורה תראה כמה הריבים שלנו היו טיפשיים. אם תזכור משהו, כי אתה אף פעם לא זוכר כי זה אף פעם לא חשוב לך.

אתה סתם מחפש סיבה.

עכשיו תסתכל אחורה, ממש אחורה, כמה חודשים. תראה כמה טוב היה לנו, וכמה אהבנו. ולא, זאת לא אני שהשתניתי, זה אתה.

זה אתה שפתאום לא אכפת לו, זה אתה שלא אוהב יותר. אתה מעדיף להתעסק בשטויות במקום להעריך את מה שהיה לנו.

כי אם היינו שומרים על זה יותר טוב, זה היה נשאר. העדפת להתעמק בדברים לא חשובים ולפרק יותר ויותר אותנו.

כמו פאזל, הוצאת עוד חתיכה ועוד חתיכה מהלב שלי ופשוט דרכת עליו.

אין לי יותר מה לכתוב, חוץ מזה שבחיים לא נפגעתי כל כך.

אתה פשוט נמחק.