אם החיים הם חידה, לא מפורשת
והסודות זורמים בהם, כמו נחלים
מנסים למצוא את כל צבעי הקשת
עובדים קשה לבנות פה משהו במילים
ואתה חי בזמן זמנים ספור בלוח
ומקווה לשתות את החיים עד תום.
ובין כל אלה סך הכל רוצה לשמוח
ועל הדרך להגשים איזה חלום
אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
אולי אחרי הכל תשמח מהחיים
תאמר תודה ותהפוך פתאום למים
ותצטרף לים הרחמים
אם השנים חולפות מהר ולא הספקת
ולא נשאר מהם יותר מזיכרון
היית איש חשוב ענק אך התפוגגת
והשתדלת להשלים עם השעון
אם החיים הם חידה לא מפורשת
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
תקווה למצוא את כל צבעי הקשת
תשאיר פה רושם טוב ותאסוף מילים
אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
תקופה דיי קשה, החודשיים האחרונים גדושים בתקופות כאלה.
אני מסתכלת אחורה ואני רואה טוב, אבל יש גם הרבה רע.
במבט לאחור אני רואה כמה דברים יכולתי לחסוך, כמה כוח שבזבזתי סתם.
טעויות שעשיתי..
אני מחפשת את הדרך לאחור, לתקן את הטעויות שלי ואני אבודה בתוך עצמי.
אף פעם לא הייתי מבולבלת כמו שאני עכשיו, ולא רק בקשר למצב הרומנטי, בקשר להכל.
אני יכולה לשבת ולהרגיש לבד, להתחיל לבכות סתם. ממתי אני בוכה סתם ככה ?
אני בדרך כלל זאת ששמחה בחלקה, אבל אני מפסיקה להבדיל לאט לאט בין טוב לרע, אני מסתבכת ומתפזרת במקומות שאני לא צריכה להגיע אליהם.
אני לא בנויה לזה, אני לא מבנויה ללחץ ולבדידות הזאת.
אף פעם לא שנאו אותי, או לפחות הראו לי שנאה. ופתאום אני מרגישה את זה רק יותר ויותר.
את מי רצחתי ?
אני מרגישה שכל פוסט שלי אני רק מרחמת על עצמי ו''אני... אני... אני..." אני דפוקה וזהו.
לילה טוב שיהיה לכם. ~ מעצבת כרגע את הבלוג מחדש :)